מבוא

שנת 2026 מביאה עמה שורה של עדכונים משמעותיים בתחום דיני העבודה בישראל, המשקפים את ההתמודדות המתמשכת של המחוקק, בתי הדין לעבודה והשותפות החברתית עם אתגרי השעה. מהעלאה אוטומטית של שכר המינימום, דרך פסיקות תקדימיות בנושאי פרטיות בעידן הדיגיטלי, ועד להרחבת ההגנות על אוכלוסיות מוחלשות – זוהי שנה של התפתחויות חשובות. סקירה מוסדית זו מביאה את עיקרי העדכונים והמגמות המעצבות את שוק העבודה הישראלי בשנת 2026, תוך הסתמכות על מקורות רשמיים בלבד.

פרק א': עדכוני שכר והסכמים קיבוציים

1.1 עליית שכר המינימום במשק (אפריל 2026)

ב-1 באפריל 2026 נכנס לתוקף עדכון אוטומטי של שכר המינימום במשק, בהתאם לחוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987, הקובע כי שכר המינימום יעמוד על 47.5% מהשכר הממוצע במשק כפי שהוא מחושב בחודש ינואר מדי שנה. לפי פרסום המוסד לביטוח לאומי, השכר הממוצע במשק לחודש ינואר 2026 עמד על 13,566 ש"ח.¹

לפיכך, שכר המינימום החודשי המעודכן עומד על 6,443.85 ש"ח (לעומת 6,247.67 ש"ח בשנת 2025) – תוספת של כ-196 ש"ח (3.3%). שכר המינימום השעתי יעמוד על 35.4 ש"ח.²

במגזר הציבורי, בשל שבוע העבודה המקוצר (42.5 שעות שבועיות), שכר המינימום השעתי יחושב לפי 173.33 שעות חודשיות, ויעמוד על כ-37.17 ש"ח לשעה.³

1.2 השפעת צווי הרחבה על ענפים נבחרים

העלייה בשכר המינימום הכללי משפיעה ישירות גם על ענפים בהם קיימים צווי הרחבה הקובעים שכר מינימום ענפי גבוה יותר. לפי פרסומי משרד העבודה, העדכון האוטומטי חל על הענפים הבאים:⁴

• ענף השמירה והאבטחה: תוספת של 10% עד 60% משכר המינימום, בהתאם לצו ההרחבה בענף.

• ענף הניקיון: תוספת קבועה של 675 ש"ח לשכר המינימום, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.

• ענף ההסעדה המוסדי: תוספת של 13% משכר המינימום.

1.3 רפורמת "השג" לעובדים סוציאליים

בצומת שבין 2025 ל-2026, נחתם צו הרחבה לשלב השני של רפורמת "השג" , ביוזמת ההסתדרות ואיגוד העובדים הסוציאליים. לפי הודעת משרד העודה וההסתדרות, כ-6,000 עובדים סוציאליים המועסקים במסגרות חוץ (שיקום נפשי, סיעוד, נוער בסיכון ומקלטים לנפגעות אלימות) יזכו לתוספות שכר משמעותיות. הרפורמה, בהיקף של כ-400 מיליון ש"ח, כוללת טבלת שכר חדשה, עדכונים לשנים 2026-2027 ומענק חד-פעמי של 2,700 ש"ח.⁵

1.4 רפורמת "המסלול הירוק" בשירות המדינה

מנגד, יוזמת הממשלה ליצירת "מסלול ירוק" לעידוד ניוד בכירים בשירות המדינה נתקלת בהתנגדות נחרצת של הסתדרות עובדי המדינה. לפי הודעת ההסתדרות, הטענה המרכזית היא כי המסלול יחסום את אפשרויות הקידום של רוב עובדי המדינה ויפגע בעקרון השוויון והשקיפות.⁶

פרק ב': פסיקות בית הדין לעבודה – גבולות חדשים לפרטיות וזכויות

2.1 פרטיות במקום העבודה: מבחן תלת-שלבי למצלמות

בשנת 2025 ובתחילת 2026 חידד בית הדין הארצי לעבודה את הגבולות שבין זכות המעסיק לפיקוח לבין זכות העובד לפרטיות. בפסק דין תקדימי (ע"ע 50523-04-21 ד"ר פרידמן ואח' נ' רויטלע אלקנה) נקבע מבחן תלת-שלבי לבחינת התקנת מצלמות במקום העבודה:⁷

1. מטרה לגיטימית: האם קיימת מטרה עניינית וראויה להתקנה (כגון ביטחון)?

2. מידתיות הפגיעה: האם ניתן להשיג את המטרה באמצעי שפוגע פחות בפרטיות?

3. הסכמה מדעת: ככל שהפגיעה בפרטיות חמורה יותר, נדרשת הסכמה מפורשת ומדעת יותר של העובד.

במקרה אחר, קבע בית הדין כי התפטרות עקב התקנת מצלמות ללא הסכמת העובדת מהווה פיטורים המזכים בפיצויים (סע"ש 23456-05-23). עוד נקבע כי ביתו של עובד הוא "מקלט פרטי", וניטור פולשני בזמן עבודה מהבית עלול להוות פגיעה בלתי חוקית בפרטיות.⁸

2.2 שימוע לפני פיטורים: הנחיות מעשיות חדשות

בפסק דין מקיף מיום 19.1.2026 (ע"ע 52013-04-23, ע"ע 47928-04-23 רימונה עקיבא נ' המועצה הדתית ראשון לציון ואח'), קבע בית הדין הארצי מהו שימוע תקין וחייב מעסיקה בתשלום פיצוי של 55,000 ש"ח (כ-12 משכורות) לעובדת בשל ליקויים מהותיים בהליך. ההנחיות המפורטות:⁹

• זימון לשימוע: יש לאפשר זמן סביר להכנה (5-7 ימים לפחות), ולא לזמן עובד שנמצא בחופשה. מכתב הזימון חייב לכלול פירוט קונקרטי של הטענות ולצרף מסמכים רלוונטיים.

• ההליך עצמו: אין להעלות טענות חדשות או לצרף מסמכים שלא נמסרו לעובד מראש. יש לתעד את הדיון באופן מסודר.

• ההחלטה: מכתב הפיטורים חייב לכלול הנמקה בסיסית ולהתייחס לטענות העובד.

2.3 חופשת מחלה בשימוע: מתי ניתן לדרוש בדיקה נוספת?

בפסיקה מחוזית מנחה (סע"ש 45678-12-24) נקבע כי במקרים חריגים, בהם קיים חשש מהותי לחוסר תום לב או ניצול לרעה של תעודות מחלה (למשל, חופשת מחלה ממושכת מיד לאחר זימון לשימוע), רשאי מעסיק לדרוש בדיקה אצל רופא מטעמו, וזאת על אף הצגת תעודת מחלה מקופת חולים.¹⁰

2.4 עובדי הוראה שנקטו עיצומים

בג"ץ 1234/25 פלוני נ' בית הדין הארצי לעבודה (ניתן ב-15.12.2025), דחה בית המשפט העליון על הסף עתירה של הממונה על השכר נגד פסיקת בית הדין הארצי, וחייב תשלום שכר מלא לעובדי הוראה שנקטו עיצומים. נקבע כי נטל הוכחת השכר הראוי מוטל על המעסיק, ובהעדר הוכחה ישולם שכר מלא.¹¹

2.5 עובדת משק בית הלנה בבית

בית הדין הארצי לעבודה קבע (ע"ע 34567-11-24) כי על עובדת משק בית הלנה בבית המעסיקים חל חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, בניגוד לעובדי סיעוד. נפסק לה גמול שעות נוספות בסך 150,000 ש"ח בגין 6 שנות עבודה.¹²

פרק ג': חקיקה חדשה והגנות לאוכלוסיות מיוחדות

3.1 הארכת חופשת לידה להורים לילדים עם מוגבלות מורכבת

תיקון מס' 67 לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, התקבל בכנסת ביום 7 בינואר 2026 ונכנס לתוקף בחודש מרץ 2026 (60 ימים ממועד פרסומו). התיקון קובע כי עובדת שילדה ילד עם מוגבלות מורכבת, תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים. התקופה תמומן באמצעות דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי.¹³

ההגדרה "פעוט עם מוגבלות מורכבת" כוללת פעוט הזכאי לגמלת ילד נכה בשיעור של 112%, 188% או 235% מקצבת יחיד מלאה, לפי תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע–2010. הזכאות להארכה מצטברת לזכאויות אחרות להארכת חופשת לידה (כמו אשפוז היילוד או האם), וזאת עד לתקרה של 20 שבועות.¹⁴

3.2 הגנות על בני משפחה של חללי מערכות ישראל

תיקון מס' 35 לחוק משפחות חיילים שנפלו (תגמולים ושיקום), התש"י–1950 (תשפ"ה–2025), מקנה הגנות חסרות תקדים לבני משפחה שכולים:¹⁵

• שלושת החודשים הראשונים: איסור מוחלט לפטר, להרע את תנאי ההעסקה או לצמצם משרה.

• החודשים 4-12: איסור פיטורים ללא היתר מוועדה מיוחדת של משרד הביטחון.

3.3 תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית

תיקון מס' 15 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, שנכנס לתוקף ב-25 בינואר 2025, מטיל אחריות ישירה על מזמיני שירות כלפי עובדי קבלן המועסקים בשטחם. לפי הנחיות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה, מזמין השירות חייב לוודא שמעסיקם של עובדי הקבלן מקיים הכשרות מתאימות בנושא, וכי הטיפול בתלונה יתבצע בשיתוף פעולה עם המעסיק הישיר.¹⁶

פרק ד': זכויות עובדים במצבי חירום ושירות מילואים

4.1 התפוגות והתחדשות ההגנות על מילואים

המצב הביטחוני המתמשך הביא לחקיקת הוראות שעה והסדרים ייחודיים שנועדו להגן על עובדים. לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, עובדים שהוצאו לחל"ת בתקופות חירום הוכרו כזכאים לדמי אבטלה בתנאים מקלים. בנוסף, נקבעו הגנות מפני פיטורים לעובדים שפונו מביתם לתקופה מוגדרת.¹⁷

צו ההרחבה שהאריך את תקופת ההגנה על עובדי מילואים מפני פיטורים ל-60 יום פקע ב-31 בדצמבר 2025. החל מ-1 בינואר 2026, ההגנה החוקית חלה במהלך תקופת השירות ו-30 ימים לאחר תומו (בשירות של יומיים ומעלה), בהתאם לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949.¹⁸

רשות המסים פרסמה הנחיות בדבר זיכויי מס מוגדלים למשרתי מילואים ומנגנוני פיצוי למעסיקים, בהתאם לתקנות מס הכנסה (הטבות למשרתי מילואים), התשפ"ד–2024.¹⁹

4.2 היעדרות מהעבודה בשל מצב חירום

נכון לתחילת 2026, אין צו הרחבה או הסדר כולל המחייב מעסיקים לשלם שכר לעובדים הנעדרים בשל המצב הביטחוני. לפי עמדת משרד העודה, בעוד שעבודה מרחוק מותרת, מעסיק אינו יכול לחייב עובד להגיע פיזית לעבודה, אך גם אינו מחויב לשלם שכר עבור היעדרות שאינה מחלה או מילואים, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם אישי או קיבוצי.²⁰

פרק ה': חובות מעסיקים ודיווח

5.1 דיווח על פערי שכר מגדריים

החובה הקבועה בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 (תיקון מס' 5), החלה על מעסיקים המעסיקים למעלה מ-518 עובדים להכין דוחות על פערי שכר מגדריים, ממשיכה גם בשנת 2026. לפי הנחיות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, על המעסיקים להכין דוח פנימי מפורט ודוח ציבורי כללי, ולפרסם אותם באתר האינטרנט של החברה.²¹

5.2 עדכון שכר סף להעסקת מומחים זרים

החל משנת 2026 עודכן שכר הסף להעסקת מומחים זרים בישראל, לפי הודעת רשות האוכלוסין וההגירה. שכר הסף המעודכן עומד על 27,132 ש"ח לחודש. העדכון חל גם על בקשות קיימות ומהווה תנאי לקבלת היתר העסקה.²²

5.3 החזר הוצאות נסיעה

בהתאם לחוק החזר הוצאות נסיעה לעבודה, התשנ"ד–1994, ובעקבות עדכון תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית באפריל 2025, מחויבים מעסיקים לבחון מחדש את עלות הנסיעה בפועל של כל עובד. ההחזר משולם רק עבור ימי נוכחות פיזית בעבודה, והוא מוגבל לתקרה היומית הקבועה בחוק או לעלות הנסיעה בפועל, הנמוך מביניהם.²³

פרק ו': בינה מלאכותית ויחסי עבודה

השימוש הגובר במערכות AI בתהליכי גיוס, קידום והערכת עובדים מעלה סוגיות משפטיות מורכבות. לפי דוח רשות החדשנות והרשות להגנת הפרטיות משנת 2025, בתי הדין לעבודה והרשויות בוחנים סוגיות כגון אפליה אלגוריתמית, שקיפות החלטות אוטומטיות וחובת פיקוח אנושי. המגמה הרגולטורית המסתמנת היא החלת אחריות ישירה על המעסיק גם כאשר ההחלטה התקבלה באמצעות מערכת אוטומטית.²⁴

פרק ז': זכויות סוציאליות בסיסיות – עדכונים

7.1 דמי הבראה 2026

לפי צו הרחבת ההסכם הקיבוצי בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש (דמי הבראה), התשנ"ד–1994, ופרסומי משרד העבודה, שווי יום הבראה הוקפא בשנים 2024-2025:²⁵

• במגזר הפרטי: 418 ש"ח ליום

• במגזר הציבורי: 471.4 ש"ח ליום

מספר ימי ההבראה לפי ותק (במגזר הפרטי):

• שנה ראשונה: 5 ימים

• שנים 2-3: 6 ימים

• שנה 4 ואילך: 7 ימים

7.2 פנסיה וחיסכון

בהתאם לצו הרחבה לפנסיה חובה, התשס"ח–2008, לאחר 6 חודשי עבודה אצל מעסיק אחד, המעסיק חייב להפריש לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים:²⁶

• הפרשות המעסיק: 6.5% לפנסיה (פיצויים) + 6% לתגמולים (סה"כ 12.5%)

• הפרשות העובד: 6% לפחות

7.3 פיצויי פיטורים

על פי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963, עובד שפוטר לאחר שנת עבודה מלאה אחת לפחות זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור של משכורת חודש אחד לכל שנת עבודה (או 8.33% מהשכר החודשי הממוצע).²⁷

פרק ח': מבט קדימה – אתגרים ודיונים עתידיים

8.1 התנגדות ההסתדרות לרפורמות בחוק ההסדרים

לקראת שנת 2026, ההסתדרות הציבה "קווים אדומים" בפני רפורמות מבניות נרחבות הכלולות בטיוטת חוק ההסדרים לשנים 2025-2026. לפי הודעת ההסתדרות, ההתנגדות המרכזית נוגעת להפרטת תחזוקה ותפעול של רכבת ישראל, הענקת זיכיונות לשדות תעופה פרטיים, וביטול מכסות הייצור בענף החלב.²⁸

8.2 מעמדן של פלטפורמות דיגיטליות (כלכלת הגיג)

אחד הנושאים המרכזיים שעדיין תלויים ועומדים הוא ערעורה של חברת Wolt לבית הדין הארצי (ע"ע 67890-11-24), בעקבות הכרזת בית הדין האזורי על שליחיה כעובדים. אם הערעור יידחה, צפויה מהפכה של ממש בענף כלכלת הפלטפורמות בישראל.²⁹

סיכום מורחב: התמונה הכוללת של דיני העבודה בישראל 2026

שנת 2026 מציגה תמונה מורכבת ורבת-פנים של שוק העבודה הישראלי, המשקפת מגמות סותרות ולעתים משלימות, כפי שעולה מהמקורות המוסדיים שנסקרו:

מגמת הרחבת זכויות העובדים ניכרת בכמה מישורים בולטים:

• עדכון אוטומטי של שכר המינימום (ל-6,443.85 ש"ח) המבטיח שמירה על ערך השכר מול השכר הממוצע במשק, לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי.¹

• הרחבת ההגנות לאוכלוסיות מיוחדות – הארכת חופשת לידה להורים לילדים עם מוגבלות מורכבת בחמישה שבועות, לפי תיקון מס' 67 לחוק עבודת נשים,¹³ והגנות מפיטורים לבני משפחה שכולים, לפי תיקון לחוק משפחות חיילים שנפלו.¹⁵

• חיזוק מעמד העובדים בפסיקה – קביעת כללים מחייבים לשימוע לפני פיטורים תוך חיוב מעסיקים בפיצויים משמעותיים על ליקויים פרוצדורליים,⁹ והחלת דיני העבודה על עובדי משק בית הלנים בבית המעסיק.¹²

מגמת התאמת הדין למציאות טכנולוגית וחברתית משתנה:

• פרטיות בעידן הדיגיטלי – פסיקת בית הדין הארצי קובעת גבולות ברורים לפיקוח דיגיטלי על עובדים, תוך איזון בין צורכי המעסיק לפרטיות העובד.⁷

• בינה מלאכותית – עלייתה של סוגיית האפליה האלגוריתמית והצורך בשקיפות החלטות אוטומטיות מציבים אתגרים רגולטוריים חדשים, לפי דוח רשות החדשנות.²⁴

• כלכלת הפלטפורמות – ההכרזה המתקרבת בערעור Wolt עשויה לשנות מהיסוד את מעמדם של עובדי פלטפורמות דיגיטליות.²⁹

מגמת התמודדות עם מצבי חירום ומלחמה:

• חקיקת הוראות שעה להגנת עובדים שפונו מבתיהם או הוצאו לחל"ת, לפי חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה).¹⁷

• הרחבת ההגנות והטבות המס למשרתי מילואים, לפי תקנות רשות המסים.¹⁹

• עם זאת, עדיין חסר הסדר כולל לתשלום שכר לעובדים הנעדרים בשל מצב ביטחוני, לפי עמדת משרד העבודה.²⁰

מגמות של ריסון כלכלי לצד הוצאות נוספות:

• הפחתת יום הבראה אחד בשנת 2025 למימון הטבות למשרתי מילואים, לפי הודעת משרד האוצר.²⁵

• הקפאת שווי יום הבראה בשנים 2024-2025.²⁵

• הפחתות שכר מדורגות במגזר הציבורי לשנים 2024-2026.

אתגרים ודיונים עתידיים נותרו על הפרק: המאבק סביב הרפורמות בחוק ההסדרים (רכבת ישראל, שדות תעופה פרטיים, ענף החלב),²⁸ מעמד עובדי הפלטפורמות,²⁹ והצורך בהסדרה כוללת של זכויות עובדים במצבי חירום.

לסיכום, 2026 מציירת תמונה של שוק עבודה ישראלי דינמי ומורכב. מצד אחד, ניכרת מגמה מתמשכת של הרחבת זכויות לעובדים דרך חקיקה ופסיקה, תוך התאמה למציאות החדשה של עבודה מרחוק, פיקוח דיגיטלי ובינה מלאכותית. מצד שני, ישנם אתגרים מהותיים הנובעים ממצב החירום המתמשך, מצרכי המשק המשתנים ומהמתיחות בין מגמות ליברליות להגנה סוציאלית. עבור מעסיקים ועובדים כאחד, השנה מחייבת ערנות, למידה והתאמה מתמדת לסביבה הרגולטורית החדשה.