בימים אלה פורסם תיקון מס' 6 לחוק העוסק בדמי בידוד (חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה).
מאת: עו"ד שני בניש
התיקון קובע מנגנון של השתתפות המדינה עם המעסיק בתשלום דמי בידוד, ובו מספר שינויים חדשים מן ההוראות שהיו נהוגות עד כה.
נדגיש, כי לגבי עובד שנכנס לבידוד בין 8.7.2021 ועד 4.8.2021 חל למעשה "ההסדר הישן" עליו כתבנו בתחילת המגפה בקישור להלן: השתתפות המדינה תשלום ימי בידוד
ואילו השינויים הבאים מתייחסים לבידוד שהתקיים החל מיום 5.8.2021 ועד 31.10.2021
- עובד שחלה עליו חובת בידוד בגלל נסיבות שאינן תלויות בו, יהיה זכאי לתשלום דמי בידוד בגובה שכר מלא (למעט היום הראשון) (מוגדר בחוק כ"בידוד מזכה"):
- עובד שהוא מחוסן או מחלים, אשר נדרש להיכנס לבידוד בהנחיית משרד הבריאות.
- עובד שנדרש להיכנס לבידוד בעקבות נסיעה לחו"ל אשר נשלח אליה מטעם המעסיק
- עובד שהתחסן במנת חיסון ראשונה ונדרש להיכנס לבידוד בטרם חלפו 30 יום מקבלת מנת החיסון הראשונה
- עובד שקיבל מנת חיסון שניה וטרם חלפו 7 ימים ממועד קבלת החיסון והמציא למעסיק אישור על ההתחסנות.
- עובד שמנוע מקבלת חיסון לאור סיבות רפואיות-יש להציג אישור רפואי כי העובד מנוע מלהתחסן.
- עובד שהוא "הורה מלווה"
- הורה מלווה (כאמור זכאי לדמי בידוד בגובה שכר מלא):
- עובד שנאלץ להיעדר מעבודתו בשל חובת בידוד שחלה על ילדו (מתחת לגיל 16 ו/או שילדו בעל מוגבלות הנדרש לסיוע, ובנוסף שלא חזר מחו"ל ולא חלה בקורונה).
- הזכאות לדמי בידוד תחול רק לגבי הורה אחד.
- על ההורה המלווה למסור למעסיק הצהרה לפיה אין לילד הורה אחר שהוא "עובד בבידוד מזכה" או שהוא הורה מלווה או משום שההורה הנוסף הוא עובד עצמאי וחדל מעיסוקו בשל בידוד הילד והוא מסר דיווח לגבי הבידוד של ילדו והמציא למעסיקו העתק מהדיווח כאמור;
- שיעור דמי בידוד מופחתים לעובד שאינו תחת "בידוד מזכה":
עובד שלא התחסן ואינו מוגדר כמחלים ולא מנוע מלהתחסן בשל סיבה רפואית יהיה זכאי לדמי בידוד מופחתים בגובה 75% מהשכר בלבד. - תקופת הבידוד המזערית קוצרה ל-7 ימים
- ניכוי ימי מחלה מהצבירה
- עובד ששהה בבידוד יחויב עד שלושה ימי מחלה מצבירת ימי המחלה (במקום עד ארבעה ימים לפי ההסדר הקודם);
- לגבי הורים מלווים ששהו בבידוד לסירוגין עם ילדם, יחויבו באופן יחסי לימי ההיעדרות של כל אחד מהם מתוך כלל ימי ההיעדרות אולם לא יותר מ- 3 ימים לשניהם יחד;
- עובד שאין ברשותו ימי מחלה צבורים – ימי הבידוד ינוכו על חשבון צבירה עתידית (מינוס ימי מחלה). במקרה שיחסי העבודה יסתיימו בטרם צבר העובד ימי מחלה מהם ניתן לקזז את ימי המחלה המחויבים, ניתן יהיה לקזז את ימי המחלה המחויבים מצבירת ימי החופשה של העובד, ואם לא נותרה לעובד יתרת חופשה מספקת, העובד לא יהיה חייב בגין ימי המחלה המחויבים הנותרים.
- זכאות לדמי בידוד מהיום הראשון, לפי הסדר מיטיב:
עובד אשר חל עליו הסדר לפיו זכאי לתשלום דמי מחלה מהיום הראשון למחלה -המעסיק רשאי להודיע לו כי לא יהיה זכאי לתשלום בעד יום ההיעדרות הראשון בשל הבידוד. אולם, אם מדובר בהסדר מיטיב בנוגע לדמי בידוד (ולא לדמי מחלה) הרי שהזכאות לדמי בידוד במקרה זה תהא מן היום הראשון.נבהיר כי שפוי למעסיק ששילם דמי בידוד לפי הסדר מיטיב ושילם דמי בידוד גם עבור יום המחלה ראשון, לא יהיה זכאי לשיפוי בעד העלות שנשא עבור יום ההיעדרות הראשון
- דין תקופת דמי הבידוד כדין שכר מחלה; דהיינו, מדובר בחלף שכר, לעניין הפרשות סוציאליות וצבירת ותק וכמו חן חל איסור פיטורים בזמן בידוד.
- שיפוי מעסיקים ע" המדינה: הוארכה האפשרות להגיש בקשה להחזר כספי מביטוח לאומי בשל כניסה לבידוד מ 60- יום ל 90- יום מתום החודש מתום החודש בו שהה העובד בבידוד.
- מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד, המוסד לביטוח לאומי ישפה אותו בשיעורים להלן מ"העלות שבה נשא המעסיק":
- עד יום עבודה מלא אחד בתקופת הבידוד – 100%;
- בעד שאר ימי העבודה:
למי שהעסיק ביום 1 באוגוסט עד 20 עובדים – 75%
למי שהעסיק ב-1 באוגוסט מעל 20 עובדים – 50%
העלות בה נשא המעסיק- סכום המתקבל מצירוף דמי בידוד שישלם המעסיק בפועל וסכום השווה לעלויות הנלוות ששילם בפועל ולא יותר מ- 30% מדמי הבידוד ששילם לעובד.
שיפוי מעסיקים של עובדים זרים ופלסטינאים – מי שמעסיקים עובדים זרים חוקיים או תושבי שטחים בעלי היתר עבודה, זכאים לתשלום עבור ימי הבידוד של העובדים בהתאם לתנאי הזכאות.

מאמר מס' 4: בדיקות משרד העבודה למעסיקים
מאמר זה הוא חלק מסדרת המדריכים מרכז הידע לבקרת שכר וזכויות עובדים – מדריך מעשי למעסיקים. הסדרה עוסקת בניהול שכר תקין בארגון, עמידה בדרישות החוק והפחתת חשיפה משפטית מול עובדים ורשויות האכיפה. במאמר הקודם בסדרה עסקנו בנושא טעויות נפוצות בתלושי שכר והסברנו כיצד טעויות בתלוש עלולות להוביל לתביעות עובדים ולקנסות מנהליים. כעת נעמיק בנושא קריטי עבור כל מעסיק בישראל: בדיקות משרד העבודה. עבור מעסיקים רבים, עצם המילה "ביקורת" מעוררת חשש. אולם הבנה מעמיקה של תהליך הביקורת, המסמכים הנדרשים והנושאים הנבדקים יכולה להפוך את החוויה מאירוע

מאמר מס' 3: טעויות נפוצות בתלושי שכר
טעויות נפוצות בתלושי שכר וכיצד להימנע מחשיפה כספית ותביעות עובדים מאמר זה הוא המאמר השלישי בסדרת המדריכים למעסיקים בנושא בקרת שכר וזכויות עובדים. מטרת הסדרה היא לספק למעסיקים כלים מעשיים לניהול נכון של מערך השכר בארגון ולהימנע מסיכונים משפטיים ורגולטוריים. במאמר הקודם בסדרה עסקנו בנושא שלבי ביקורת שכר בארגון, והסברנו כיצד לבצע בדיקה שיטתית של מערך השכר כדי לאתר ליקויים בזמן. במאמר זה נתמקד באחת הסוגיות המרכזיות שמובילות לחשיפה משפטית של מעסיקים: טעויות בתלושי שכר. למרות שתלוש השכר נראה לעיתים כמו מסמך טכני בלבד, למעשה

מדריך לעצמאים ובעלי עסקים בתקופת המלחמה מול איראן (מבצע שאגת הארי)
מדריך זה מציע לעצמאים, פרילנסרים ובעלי עסקים מגוון רחב של דרכי פעולה להתמודדות כלכלית במלחמה עם איראן (מבצע שאגת הארי ) מבצע צבאי או מלחמה משפיעים באופן ישיר על הפעילות הכלכלית במשק. עסקים רבים חווים ירידה חדה במחזור ההכנסות, קשיים בשרשרת האספקה, גיוס עובדים למילואים, סגירת אזורי מסחר והגבלות תנועה. כל אלה עלולים להביא לפגיעה משמעותית ביכולת התפעול של העסק ואף להוביל להפסדים כבדים. כדי להתמודד עם מצבים כאלה מפעילה מדינת ישראל מנגנוני סיוע כלכליים שונים. מטרתם היא לאפשר לעסקים להמשיך לפעול בתקופת החירום, לשמור

מתווה הסיוע למשק במסגרת מבצע "שאגת הארי"
בהמשך למנגנוני הסיוע שהופעלו בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" ובמבצע "עם כלביא", שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג היום (רביעי) את כללי המסגרת למתווה הסיוע למשק במסגרת מבצע "שאגת הארי". המתווה מבוסס על המנגנונים שהופעלו במערכות קודמות והוכיחו את יעילותם במתן ודאות למשק ובשמירה על רציפות הפעילות הכלכלית בתקופות חירום. צעדים אלו נועדו לאפשר המשכיות פעילות עסקית וצמצום הפגיעה בפעילות המשק, תוך מתן רשת ביטחון בתקופת המלחמה. המתווה יכנס לתוקף רק לאחר אישור הכנסת והשלמת הליך החקיקה, ובגין תקופת הזכאות. הקלות במתווה החל"ת לעובדים במסגרת הצעדים, מעסיק
עתיד תחום השכר והאוטומציה
מאמר 20 בסדרת: מרכז הידע לבקרת שכר וזכויות עובדים מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים מקצועית בתחום בקרת שכר, זכויות עובדים וניהול מערך השכר בארגון. בכל שבוע מתפרסמים באתר בין 2 ל‑3 מאמרים חדשים במסגרת הסדרה. המאמר עוסק בנושא: עתיד תחום השכר והאוטומציה. מטרת המאמר היא להעניק למעסיקים, חשבי שכר ומנהלי משאבי אנוש ידע מקצועי מעשי בנוגע לדיני עבודה, חישובי שכר ובקרת שכר בארגון. שאלות ותשובות נפוצות מה החשיבות של בקרת שכר?בקרת שכר מאפשרת למעסיקים לזהות טעויות ולמנוע חשיפה משפטית. מי צריך לבצע ביקורת שכר?ארגונים
הבדל בין חשב שכר לבודק שכר
מאמר 19 בסדרת: מרכז הידע לבקרת שכר וזכויות עובדים מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים מקצועית בתחום בקרת שכר, זכויות עובדים וניהול מערך השכר בארגון. בכל שבוע מתפרסמים באתר בין 2 ל‑3 מאמרים חדשים במסגרת הסדרה. המאמר עוסק בנושא: הבדל בין חשב שכר לבודק שכר. מטרת המאמר היא להעניק למעסיקים, חשבי שכר ומנהלי משאבי אנוש ידע מקצועי מעשי בנוגע לדיני עבודה, חישובי שכר ובקרת שכר בארגון. שאלות ותשובות נפוצות מה החשיבות של בקרת שכר?בקרת שכר מאפשרת למעסיקים לזהות טעויות ולמנוע חשיפה משפטית. מי צריך לבצע