חוק הגנת השכר הוא אחד החוקים החשובים ביותר בתחום יחסי העבודה. הוא חוקק כבר ב-1958 ובאופן טבעי עודכן במהלך השנים במטרה לסייע לכלל העובדים במשק למצות את הזכויות המגיעות להם.

הפרת אחד מסעיפי חוק זה עלולה להוביל לקנס בסכום משמעותי ואף להגשת כתב אישום כנגד המעסיק – ועל כן מומלץ להקפיד על מילוי כל ההוראות המפורטות בו.

הסעיפים המרכזיים בחוק

• מועד התשלום – כולל קביעת המועד שלאחריו זכאי העובד לפיצויים בגין הלנת שכר.
• גובה הפיצוי במקרים של הלנת שכר – בהתאם למשך תקופת ההלנה.
• מועדי תשלום קצבאות פרישה, וזכויות העובד במקרה שהקצבה מולנת.
• הניכויים המותרים מהמשכורת – ובהם דיור, מזון ושתייה, כל עוד התקבלה מראש הסכמתו של העובד, וכשהמחירים על המוצרים הנ"ל הם כמקובל במשק. ניכויים אפשריים אחרים הם תרומות, דמי חבר בארגון העובדים, קנסות על עבירות משמעת (בהתאם לחוק או להסכם קיבוצי) וההפרשות לחיסכון הפנסיוני.

תיקון 24 לחוק הגנת השכר

כאמור לאורך השנים עודכן חוק הגנת השכר. התיקון המהותי ביותר נכנס לתוקף ב-2008, לאחר הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה, דוד אזולאי מש"ס ומשה שרוני ממפלגת הגמלאים.

תיקון זה מחייב את המעסיקים לפרט בכל תלוש משכורת את היקף המשרה, רכיבי המשכורת השונים, כל ניכוי וניכוי, ותק מצטבר ועוד מידע שמסייע לעובד לוודא כי קיבל את מלוא השכר המגיע לו. סעיף חשוב נוסף בתיקון קובע כי במקרה שמתגלים חילוקי דעות לגבי היקף שעות העבודה, נטל ההוכחה הוא על המעסיק (לרבות שעות נוספות, עד לתקרה של 15 בשבוע או 60 בחודש).

הקנסות המוטלים על מעסיקים שמפרים את החוק

לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 24, חוק הגנת השכר כולל גם פירוט של גובה הקנסות המוטלים על מעסיקים שלא הקפידו על התנהלות אחראית. על עבירות השייכות למדרג הקל ניתן להטיל קנס בסך 5,050 ₪, במדרג הבינוני העיצום הכספי עלול להגיע ל-20,220 ₪, ובמקרה של עבירות חמורות כגון הלנת שכר או תשלום שכר מתחת למינימום – 35,380 ₪.

סעיף אחר בחוק מסמיך את בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לעובד שהופרו זכויותיו – למשל מי שקיבל תלוש שכר שלא כולל את כל המידע ההכרחי. בהתאם מומלץ כאמור להקפיד על מילוי כל הוראות החוק, ובמידת הצורך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורכי דין שזהו תחום התמחותם.