נגד מנהלת הגן הוגש כתב אישום על כך שמסרה תלושי שכר שאינם משקפים את ניצול ימי החופשה של העובדים בפועל. היא הוכיחה שהייתה אי הבנה בהנחיות שנתנה למשרד רואה החשבון שלה.
בית הדין לעבודה בתל אביב זיכה לאחרונה מנהלת גן שהואשמה במסירת תלושי שכר פיקטיביים לעובדיה. כנגד המנהלת נטען כי בתלושים נכתבו ימי חופשה באופן שלא משקף את הניצול בפועל.
בית הדין התרשם שלא הייתה כאן כוונת זדון וציין כי ספק אם היה מקום לפתוח בהליך פלילי במקרה זה.
על פי כתב האישום, בין השנים 2006-2012 העסיקה הנאשמת בגן עובדת. במהלך מספר חודשים בשנת 2011 היא מסרה לה תלושי שכר בהם הופיע רישום של ימי חופשה שלא שיקף את מה שהיה בפעול באותם חודשים.
הנאשמת הכחישה שביצעה את העבירה וטענה שהמעשים המתוארים בכתב האישום הם בגדר ״זוטי דברים״ שאינם מקימים אחריות פלילית.
היא הסבירה שהיו מספר ימים שבהם הגן היה סגור (כגון ערבי חג) שנתפסו על ידה כימי חופשה להם זכאית העובדת על פי חוק. לדבריה, מאחר שהעובדת עבדה בשכר חודשי, היא ביקשה ממשרד רואה החשבון שלה שאחראי על הנפקת התלושים שלא להפחית לה שכר אלא לרשום את הימים כ״ניצול ימי חופשה״. היא הוסיפה שבתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ההוראה ניתנה לגבי מספר חודשים רטרואקטיבית אך המשרד רשם את כל הימים כניצול חודשי וזה מקור הטעות.
יותר מספק סביר
השופטת הבכירה עידית איצקוביץ מבית הדין לעבודה בתל אביב הבהירה שלפי חוק הגנת השכר מעסיק חייב למסור לכל עובד תלוש שכר המפרט בין היתר את מספר ימי החופשה שניתנו לו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה לה הוא זכאי.
לדבריה, אין מחלוקת על כך שבחודשים הרלוונטיים פירוט ניצול ימי החופשה של העובדת לא תאם את את הניצול בפועל באותו חודש. ביחס לאחד החודשים הרישום אף בלתי הגיוני שכן מספר הימים שנוצלו לכאורה עולה על מספר הימים בחודש.
עם זאת לדבריה, בנסיבות המקרה קיים יותר מספק סביר לכך שהנאשמת פעלה בתום לב והרישום נעשה בטעות. כך, מחומר הראיות עולה שהסיבה לרישום הלא נכון הייתה חוסר הבנה בהנחיות שנתנה הנאשמת למשרד רואה החשבון שלה. ברור מההנחיה שהנאשמת ביקשה לקזז ימי חופשה של העובדת שנוצלו בתקופה של שנה אך הללו נרשמו כניצול באותו חודש.
״היו מספר ימים במהלך השנה שבהן הגן היה סגור והעובדת (ועובדות נוספות בגן) לא עבדו בהם. שכר העובדת לא ירד באותם חודשים ולא נרשמו לה ימי היעדרות״, כתבה השופטת. האחראית על התלושים במשרד רואה החשבון רשמה את הימים כניצול ימי חופשה באותו חודש באופן שלא שיקף את המציאות.
השופטת הדגישה שהעבירה בה הואשמה המנהלת אינה כוללת רישום לא נכון או רישום מוטעה של נתון, כשהוא אכן כלול בתלוש השכר.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שלא הוכח שהייתה כוונה פלילית במעשיה של הנאשמת ויש לזכות אותה. היא הוסיפה כי ״ספק אם יש הצדקה לנקיטה של הליכים פליליים במקרה כמו זה שלפנינו, שבו רישום החופשות בתלוש השכר קיים אך נפלה בו טעות״.
- ב״כ המדינה: עו"ד אסף תומר
- ב״כ הנאשמת: עו"ד אורן שריקי
עו״ד אביבה בורנובסקי עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
