המבוטחים: תושב ישראל או תושב ארעי שהוא עובד שכיר ומלאו לו 18 שנה וטרם הגיע לגיל הפרישה הקבוע בחוק לגבי גברים (ראו הגדרה ולוח ״הגדרות כלליות״), לרבות חייל תוך שנה משחרורו משירות חובה.
בעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח בביטוח אבטלה.
מי זכאי?
ככלל, מי שהשלים תקופה של 12 חודשים לפחות של תשלום דמי ביטוח מתוך 18 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיק לעבוד.
חוק הביטוח הלאומי מתיר זכאות במקרים מסוימים גם למי שהשלים 12 חודשים מתוך תקופה ארוכה יותר מ-18 חודשים (ראה חוק ביטוח לאומי – ביטוח אבטלה).
תקופות היעדרות המאריכות את 18 החודשים:
- תקופת הכשרה מקצועית – עד 12 חודשים.
- ימי מחלה או תאונה שלא שולמו עבורם דמי מחלה – עד 6 חודשים.
- תקופת לידה והורות או תקופת שמירת הריון שלא שולמו עליהם גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, חופשה ללא תשלום לאחר הלידה.
- ימי היעדרות מעבודה שלא מרצון העובד עד 30 ימים) חודש).
הגדרות
- מובטל – מי שרשום בשירות התעסוקה כמחוסר עבודה ומוכן ומסוגל לעבוד בעבודה מתאימה ושירות התעסוקה לא הציע לו עבודה כאמור.
- עבודה מתאימה – העבודה המוצעת נחשבת לעבודה מתאימה אם מתקיימים בה שלושת התנאים הבאים:
- היא מסוג העבודה בה עבד המובטל ב-3 השנים שקדמו לאבטלתו או עבודה אחרת התואמת את הכשרות המקצועית, רמת השכלתו ומצב בריאותו;
- השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;
- העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו, לפי כללים שנקבעו.
- תנאים 1 ו-2 לעיל אינם חלים על מי:
- שטרם מלאו לו 25 שנים מתוך 14 ימים מהתאריך הקובע;
- שמלאו לו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים, מתום 30 ימים מ התאריך הקובע;
- שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים מתום 60 ימים מהתאריך הקובע;
- וכן אינם חלים על עובדים עונתיים.
- עבודה נדרשת – עבודה במפעלי תעשייה ובתי מלאכה, באתרי בנייה, באתרי גידול חקלאיים ובבתי אריזה, בתחנות דלק ובבתי מלון – למעט עבודה פקידותית, ובטיפול באנשים עם מוגבלויות, כפי שנקבע ומפורט בחוק.
- עבודה מועדפת – עבודה במקום עבודה כמפורט לעיל, ובלבד שלגבי העובד בה היא עבודה לא מתאימה.
- תאריך קובע – האחד בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מהאחד לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה.
תקופת אכשרה נדרשת
- 360 יום ששולמו בעדם דמי ביטוח מתוך 540 הימים שקדמו לתאריך הקובע למועד האבטלה;
- עובד בשכר יומי – 300 ימי עבודה מתוך 540 יום כאמור;
- קטין – 100 יום שבעדם שולמו דמי ביטוח מתוך 360 יום שקדמו לתאריך הקובע למועד האבטלה.
מענק זה יינתן למובטל עד גיל 35 שהופנה לעבודה בשכר נמוך מדמי האבטלה שהיה זכאי לקבל ושעבד בעבודה זו 75 ימים לפחות. אחרי שחלפו 14 ימים, 30 ימים או 60 ימים, לפי הגיל (ראו הגדרת עבודה מתאימה), מתחילת אבטלתו, הוא יהיה זכאי למענק אם לא ניצל את התקופה המרבית לתשלום דמי האבטלה.
שיעור דמי האבטלה
דמי אבטלה ליום מחושבים בשיעורים שנקבעו בחוק על בסיס שכרו היומי הממוצע של המובטל ב-75 ימי העבודה האחרונים. בעבור 125 ימי התשלום הראשונים בשנת האבטלה, דמי האבטלה ליום לא יעלו על השכר היומי הממוצע במשק. החל מיום התשלום ה-126, דמי האבטלה ליום לא יעלו על 2/3 מהשכר היומי הממוצע במשק.
דמי אבטלה מזעריים לחייל משוחרר יחושבו על בסיס השכר היומי הממוצע, המחושב על יסוד 60% ממחצית הסכום הבסיסי (3), אך לא יותר מאשר 80% משכר המינימום.
תחילת תשלום דמי אבטלה
ימי הזכאות לתשלום בחודש אינם כוללים את 5 הימים הראשונים מכל תקופה של 4 חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.
בגין ימי אבל ו-30 ימי מחלה ישולמו דמי אבטלה; עבור היומיים הראשונים לא ישולמו דמי אבטלה, אלא אם המחלה נמשכה 12 ימים רצופים לפחות.
תקופה מירבית לתשלום דמי אבטלה – בהתאם לחוק.
אם המובטל מסרב לקבל עבודה מתאימה, מנכים 30 ימי אבטלה מיתרת התקופה המירבית שבעדה מגיע לו תשלום ביום הסירוב.
אי תשלום דמי אבטלה – אם המובטל מפסיק עבודה מרצון בלא הצדקה או מסרב לקבל עבודה מתאימה, הוא לא יהיה זכאי לתשלום דמי אבטלה בעד 90 יום מיום הפסקת העבודה או הסירוב.
כפל גמלאות
אדם לא יהיה זכאי לדמי אבטלה אם באותה תקופה החל לקבל שכר מעבודה, הכנסות כעצמאי או בקרות אחד מהמקרים הבאים:
עוד מאמרים

אפיון תפקיד מול הגדרת שכר – המדריך המלא למעסיק
אחד האתגרים המורכבים ביותר בניהול משאבי אנוש הוא הקשר בין אפיון התפקיד לבין קביעת השכר הנכון. ארגונים רבים נוטים לדלג על שלב האפיון ולעסוק בנתוני שוק בלבד, דבר העלול להוביל לתשלום יתר או חסר ולפגוע ביכולת הגיוס. אפיון תפקיד מקיף כולל הגדרת אחריות, סמכויות, כישורים נדרשים, מיומנויות ותנאי עבודה, ומהווה את הבסיס לקביעת שכר הוגן ותחרותי. מחקר של חברת Gartner מצא כי ביצוע אפיון מעמיק מפחית שגיאות בקביעת שכר בכ-35% ומשפר את הצלחת העובד החדש בכ-28%. המדריך מציג מתודולוגיה שלב-אחר-שלב המקשרת בין הגדרת הצרכים הארגוניים, אפיון המשרה והשוואה לנתוני שוק ועד לקביעת טווח השכר הסופי. הוא מיועד למעסיקים, מנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר המבקשים לבסס את החלטותיהם על תשתית מקצועית ומוצקה.

הקשר בין תהליך גיוס איכותי לבקרת שכר אפקטיבית
ארגונים רבים מפרידים בין תהליך הגיוס לניהול השכר, אך מחקרים מראים כי כ-63% מהטעויות בתלושי שכר נובעות מנתונים שגויים שמקורם כבר בשלב הגיוס. קביעת טווח שכר ריאלי ומדויק, בהתאם לנתוני שוק ולמבנה התגמול הארגוני, היא הצעד הראשון למניעת עיוותי שכר ותחלופה גבוהה. תיעוד מלא של כל רכיבי השכר בחוזה העבודה – לרבות שכר בסיס, בונוסים, הטבות ותנאי פרישה – מונע את תופעת הפער בין ההבנה שבעל-פה לבין הרישום במערכת. שלב קליטת העובד הוא הקריטי ביותר: איסוף מסמכים כגון טופס 101, אישורי מס ופרטי חשבון בנק, והזנתם המיידית במערכת השכר, מצמצמים את הסיכון לניכויים שגויים ולחשיפה משפטית. על פי נתוני Gartner, כ-42% מהארגונים סובלים מטעויות שכר הנובעות מפערי תיעוד בין שלב הגיוס לשלב הקליטה, כאשר כל טעות עולה בממוצע 2.5 שעות עבודה לתיקון.

פרק 5: AI במחלקת השכר: תוכנית 100 הימים להטמעה בטוחה ומבוקרת בארגון
מדריך מעשי לבניית תוכנית 100 ימים להטמעת AI במחלקת השכר, משלב המיפוי והפיילוט ועד הרחבה מבוקרת, כולל בקרות, פרטיות, אימות תוצאות והערכת הצלחה.

AI במחלקת השכר: כיצד מאמתים תוצאות ומונעים טעויות קריטיות
AI במחלקת השכר 0מאמר הפתיחה 1מוכנות ארגונית 2פרטיות ואבטחת מידע 3אימות תוצאות 4הוגנות אלגוריתמית 5תוכנית 100 הימים מאמר 3 מתוך 5 בסדרת AI במחלקת השכר

