תזרים המזומנים של החברה משמש צינור החמצן בליבו של הארגון.
התזרים מהווה בסיס להישרדותו של הארגון גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
היכולת לקבל החלטות בעלות משמעות אסטרטגית תלויה רבות בניהול התזרים.
בתקופה זו של פוסט קורונה יצליחו הארגונים שהמנהלים שלהם משכילים לנהל את התזרים בחכמה.
ניהול חכם של התזרים יאפשר למנהלים להשקיע משאבים בעתידו של הארגון, בצמיחתו, לסכם עסקאות בעלות רווחיות גבוהה ולסייע לארגון לעבור ממגננה והישרדות לעידן של צמיחה.
כיצד משפיע התזרים על ההחלטות שלנו?
- אם ניהלנו אותו נכון – נשמור על העובד האיכותי ולא בהכרח על הזול
- נקדם את עתידו של הארגון ולא נפעל מפאניקה
- נדע להבין ולזהות את ההזדמנויות שנוצרו כעת בשוק ולהיות אקטיביים במימושם
- נדע לבנות תעדוף ולזהות מה נחוץ והכרחי לארגון ומה לא חשוב
- נדע לחזק את מערך הגביה של הארגון
- נשמור משאבים שיאפשרו השקעה בשיווק ומכירות
- נבנה תהליכים לטווח רחוק שיגדילו את הבקרה השוטפת ואת מיצוי הפוטנציאל התמחירי של הארגון
אם כך באילו תחומים נפעל על מנת לשפר את מצב התזרים?
בתחום הניהולי
- נבנה דוח תזרים שיכלול את התקבולים הצפויים מול ההוצאות הצפויות – הדוח יכלול זיהוי התאריכים הצפויים לכל הוצאה והכנסה – ותזמון של התשלומים לאחר מועדים בהם צפויים תקבולים. כך נמנע מגישור ופערי זמן בהם אנו ביתרות שליליות גבוהות
- נבצע בקרה על כל ההוצאות –נסווג אותן בשלושה סיווגים – קבועות הכרחיות ,חשובות אך ניתנות לצמצום, לא הכרחיות
- נבצע בדיקה יומית של תנועות העו"ש ובקרה עליהן
- נבצע ישיבה שבועית בדרג ההנהלה על צמצום ההוצאות. כל משתתף יתבקש להגיע מוכן עם המלצות
- נגדיר קיצוץ רוחבי באחוז מוגדר מראש ונבקש מכל מחלקה להגיש תכנית לביצוע
בתחום הלקוחות
- נתמקד בגבייה של כל התקבולים שטרם שולמו
- נקבע פגישות ושיחות עם הלקוחות כולל במקום העסק שלהם
- נבקר את תהליך הגבייה – האם החשבוניות יוצאות בזמן ?
האם יש וידוא שהלקוח קיבל אותן?תאום ציפיות עם הלקוח על מועד התשלום?
קביעת זמן מוגדר שאם לא שולם ייצא מכתב גבייה - נציע הקדמת תשלומים תמורת הנחת מזומן
- נציע הסכמי מסגרת עם תשלום מראש
- נבקש מקדמות באחוז מוגדר
בתחום הספקים
- נבנה ימי ספקים ונזמין אותם למשא ומתן מחודש
- נעקוב אחר תאריכי סיום החוזים בתכנה או דוח מותאמים ונאתר ספקים חליפיים
- נבקש מהספקים דחיית תשלומים או פריסתם
- נבטל או נדחה פרויקטים לא הכרחיים לזמן זה
- נציע ברטרים במקום תשלום
- נבצע בקרת חשבוניות ונאתר פערים בין החשבונית למה שסוכם בחוזה כולל בקשת פיצוי רטרואקטיבי
בתחום המימוני
- נמנע משימוש במסגרת אשראי –זו ההלוואה היקרה ביותר בשוק, נעדיף הלוואות בתנאי מימון נוחים
- במידה ונדרשת הלוואה עדיף להקדים ולקחת אותה בתקופה זו כשתנאי המימון נוחים יותר
- נבדוק זכאויות להלוואות בערבות מדינה
- נבדוק שיתופי פעולה אסטרטגיים – מיזוג, שת"פ תפעולי
בתחום המיסוי
- נעקוב אחר פרסומי המדינה בדבר דחיית תשלומים ומיסים – מע"מ, ארנונה
- נבדוק צמצום המקדמות המשולמות לגופי המיסוי –יש לבקש זאת מרו"ח של החברה-לא תמיד הוא יציע זאת מיוזמתו
- נבדוק מיסוי עודף שאנו משלמים על הפרשות שונות
- נבצע בקרת שכר כוללת על ההפרשות והמיסים בעולם השכר
מנהלים רבים נוטים להשאיר את ניהול התזרים בידי איש הכספים. יש לזכור שהשפעה על התזרים דורשת מנהיגות וקבלת החלטות קשה ומורכבת.
טוב יעשה המנהל אם יבנה צוות ספציפי בראשותו לנושא התזרים וינהיג תהליך מובנה לבקרה ושיפור של התזרים ככלי משמעותי בקבלת ההחלטות שלו.
עוד מאמרים
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
