איך לחשב נכון שכר ליום עבודה – מדריך מעשי למעסיקים

חישוב שכר יומי נראה פשוט לכאורה – מחלקים את השכר החודשי במספר הימים ומקבלים את שכר היום. אבל במציאות, זהו אחד התחומים המורכבים והבעייתיים ביותר בניהול שכר. טעות בחישוב עלולה לגרום לניכויים לא חוקיים, תביעות עובדים וקנסות מס הכנסה. במדריך זה נסביר את כל השיטות החוקיות לחישוב שכר יומי, מתי להשתמש בכל אחת מהן, ואיך להימנע מטעויות יקרות.

למה חישוב שכר יומי כל כך חשוב?

חישוב שכר יומי רלוונטי במצבים רבים:

• עובד שנעדר יום או יותר ללא אישור
• ניכוי בגין ימי מחלה שמעבר לזכאות
• חישוב תשלום עבור עבודה חלקית בחודש (התחלה או סיום בעיצומו)
• חישוב דמי הבראה, פדיון חופשה ותשלומים פרופורציונליים אחרים
• קביעת שכר בעבור ימי עבודה בחודשים חלקיים

הבעיה המרכזית: לא כל החודשים שווים – יש חודשים בני 28, 29, 30 ו-31 יום. יש חודשים עם חגים רבים ואחרים עם מעט. איך מחשבים נכון?

השיטות החוקיות לחישוב שכר יומי

ישנן שלוש שיטות מקובלות וחוקיות לחישוב שכר יומי בישראל. כל שיטה מתאימה למצבים שונים:

שיטה 1: חלוקה ב-30 (השיטה הפשוטה)

הנוסחה:

שכר יומי = שכר חודשי ÷ 30

מתי משתמשים:

• עובדים בשכר חודשי קבוע
• חישובים פשוטים של היעדרויות
• כאשר לא נקבע אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי

יתרונות:

• פשוט ומהיר לחישוב
• אחיד לכל החודשים
• מקובל ומוכר

חסרונות:

• לא מדויק מבחינה מתמטית (חודש אינו תמיד 30 יום)
• עלול ליצור הפרשים קטנים לטובת או לרעת העובד

דוגמה: שכר חודשי: 12,000 ₪
שכר יומי: 12,000 ÷ 30 = 400 ₪
עובד נעדר 3 ימים: ניכוי של 1,200 ₪

שיטה 2: חלוקה במספר ימי העבודה בחודש (השיטה המדויקת)

הנוסחה:

שכר יומי = שכר חודשי ÷ מספר ימי העבודה בחודש הספציפי

מתי משתמשים:

• כאשר רוצים דיוק מתמטי מוחלט
• בחודשים עם מספר רב של חגים
• כאשר נקבע כך בהסכם קיבוצי
• בעבודה לפי ימים (לא משרה מלאה)

יתרונות:

• מדויק לחלוטין
• הוגן לעובד ולמעסיק
• מתחשב במספר הימים האמיתי בחודש

חסרונות:

• מורכב יותר לחישוב
• משתנה מחודש לחודש
• דורש מעקב אחר לוח השנה ויום הפסקות

דוגמה: שכר חודשי: 12,000 ₪
ינואר 2024: 31 יום (27 ימי עבודה, 4 ימי שבתות)
שכר יומי: 12,000 ÷ 27 = 444 ₪
פברואר 2024: 29 יום (24 ימי עבודה)
שכר יומי: 12,000 ÷ 24 = 500 ₪

שימו לב: בשיטה זו, שכר היום משתנה מחודש לחודש!

שיטה 3: חלוקה ב-30.42 (השיטה הממוצעת)

הנוסחה:

שכר יומי = שכר חודשי ÷ 30.42

מה זה 30.42? זהו מספר הימים הממוצע בחודש (365 ימים בשנה ÷ 12 חודשים = 30.42)

מתי משתמשים:

• כאשר רוצים דיוק אך גם אחידות
• בחישובים שנתיים או ארוכי טווח
• כאשר מחשבים ממוצעים לצורכי פיצויים או פנסיה

יתרונות:

• מדויק יותר מחלוקה ב-30
• אחיד לכל השנה
• מתחשב בשנה מעוברת (אפשר להשתמש ב-30.44)

חסרונות:

• פחות מוכר ואינטואיטיבי
• עדיין לא מדויק לחלוטין לכל חודש ספציפי

דוגמה: שכר חודשי: 12,000 ₪
שכר יומי: 12,000 ÷ 30.42 = 394 ₪
עובד נעדר 3 ימים: ניכוי של 1,182 ₪

טבלת השוואה בין השיטות

איזו שיטה לבחור? המדריך להחלטה

השתמשו בחלוקה ב-30 אם:

• אין הוראה אחרת בחוזה או בהסכם קיבוצי
• רוצים פשטות וקלות בחישוב
• מדובר בניכויים מזדמנים
• השכר החודשי יציב ולא משתנה

השתמשו בימי העבודה בחודש אם:

• רוצים דיוק מוחלט
• יש חובה בהסכם קיבוצי
• מחשבים שכר לחודש חלקי (התחלה/סיום עבודה)
• עובד עם ימי עבודה משתנים

השתמשו ב-30.42 אם:

• מחשבים ממוצעים שנתיים
• רוצים איזון בין דיוק לפשטות
• עובדים עם רואה חשבון או בודק שכר שממליץ על כך

המלצה חשובה:
בחרו שיטה אחת והישארו איתה באופן עקבי! שימוש בשיטות שונות לעובדים שונים או במועדים שונים עלול להיחשב כאפליה ולגרום לבעיות משפטיות.

מצבים מיוחדים וחישובים ספציפיים

1. עובד שהתחיל או סיים באמצע החודש

דוגמה 1: עובד התחיל ב-15 בחודש

שיטה מומלצת: חלוקה לפי ימי עבודה בפועל

שכר חודשי מלא: 10,000 ₪
ימי עבודה בחודש: 22
ימי עבודה בפועל: 10
שכר לתשלום: (10,000 ÷ 22) × 10 = 4,545 ₪

שיטה חלופית: חלוקה ב-30

שכר חודשי מלא: 10,000 ₪
ימים בחודש שעבד: 16 (כולל סופי שבוע)
שכר לתשלום: (10,000 ÷ 30) × 16 = 5,333 ₪

איזו לבחור?
השיטה הראשונה (לפי ימי עבודה) היא המדויקת והמומלצת, במיוחד כשמדובר בחודש חלקי.

2. ניכוי בגין היעדרות לא מאושרת

התרחיש:
עובד בשכר 15,000 ₪ נעדר 2 ימים ללא אישור.

חישוב לפי חלוקה ב-30: שכר יומי: 15,000 ÷ 30 = 500 ₪
ניכוי: 500 × 2 = 1,000 ₪

חשוב לדעת:

• ניכוי צריך להיות רק עבור הימים שבהם לא התייצב
• אסור לנכות יותר מהשכר היחסי
• יש לתעד את ההיעדרות בכתב ולהודיע לעובד מראש על הניכוי

3. תשלום עבור ימי מחלה מעבר לזכאות

התרחיש:
עובד מחליט "להמיר" ימי מחלה שנצברו לתשלום כספי.

חישוב: שכר חודשי: 12,000 ₪
ימי מחלה לתשלום: 5
שיטת חישוב: חלוקה ב-30
תשלום: (12,000 ÷ 30) × 5 = 2,000 ₪

שימו לב:
יש לבדוק בהסכם הקיבוצי או בחוזה העבודה אם ניתן בכלל "להמיר" ימי מחלה לכסף, ואיזו שיטת חישוב לשימוש.

4. עבודה בחודש עם חגים רבים

התרחיש:
חודש ניסן עם 6 ימי חג (פסח).

שאלה: האם לנכות את ימי החג מחישוב השכר היומי?

תשובה:
לא! שכר חודשי כולל גם את ימי החג והמנוחה. העובד זכאי לשכר מלא גם בחודשים עם הרבה חגים.

אבל:
אם מחשבים שכר לפי ימי עבודה בפועל (למשל לעובד שעתי), אז כן צריך להתחשב במספר ימי העבודה האפקטיביים.

5. עובד במשרה חלקית

התרחיש:
עובדת במשרה של 50% (2.5 ימים בשבוע), שכר חודשי: 6,000 ₪.

חישוב שכר יומי: שכר למשרה מלאה: 12,000 ₪
שכר יומי למשרה מלאה: 12,000 ÷ 30 = 400 ₪
שכר יומי למשרה של 50%: 400 ₪ (זהו שכר ליום עבודה, לא משנה אחוז המשרה)

או חישוב ישיר: שכר יומי: 6,000 ÷ (30 × 0.5) = 6,000 ÷ 15 = 400 ₪

טעויות נפוצות שמעסיקים עושים

טעות 1: שימוש בשיטות שונות לעובדים שונים

הבעיה:
מעסיק מחשב לעובד אחד לפי חלוקה ב-30 ולעובד אחר לפי ימי עבודה בחודש, ללא הצדקה מקצועית.

הסיכון:
אפליה וטענות לאי שוויון בתנאי העסקה.

הפתרון:
בחרו שיטה אחת אחידה לכל העובדים, אלא אם יש הצדקה מוצקה (כמו הסכם קיבוצי שונה).

טעות 2: ניכוי יתר בחודשים קצרים

הבעיה:
מעסיק מנכה לפי חלוקה ב-30 גם בפברואר (28-29 ימים).

דוגמה לבעיה:
שכר חודשי: 9,000 ₪
ניכוי ל-3 ימי היעדרות בפברואר: (9,000 ÷ 30) × 3 = 900 ₪
אבל בפברואר יש רק 28 ימים! הניכוי יותר מדי.

הפתרון:
אם משתמשים בחלוקה ב-30, לפחות בחודש פברואר כדאי לשקול שימוש במספר הימים האמיתי.

טעות 3: אי התחשבות בשעות נוספות ותוספות

הבעיה:
חישוב שכר יומי רק על בסיס השכר הבסיסי, מבלי לכלול תוספות קבועות.

הנכון:
שכר יומי צריך לכלול את כל רכיבי השכר הקבועים: שכר בסיס + תוספות + שעות נוספות קבועות.

דוגמה:
שכר בסיס: 8,000 ₪
תוספת ותק: 1,000 ₪
ממוצע שעות נוספות: 1,000 ₪
סך שכר לחישוב יומי: 10,000 ₪
שכר יומי: 10,000 ÷ 30 = 333 ₪ (ולא 267 ₪!)

טעות 4: ניכוי בגין היעדרות בחג

הבעיה:
עובד לא הגיע ביום שלפני חג (שהוא יום עבודה מקוצר). המעסיק מנכה שכר יום מלא.

הנכון:
ביום עבודה מקוצר (ערב חג), אם העובד נעדר, יש לנכות רק את היחס המתאים (למשל, חצי יום אם יום העבודה הוא חצי יום).

טעות 5: אי תיעוד והסבר לעובד

הבעיה:
ניכוי שכר ללא הסבר בתלוש או מסמך נלווה.

החובה החוקית:
כל ניכוי חייב להיות מפורט בתלוש השכר עם הסבר ברור למה נוכה ואיך חושב.

הפתרון:
ציינו בתלוש: "ניכוי בגין 3 ימי היעדרות לא מאושרת: 3 × 400 ₪ = 1,200 ₪"

כלים וטיפים מעשיים לחישוב נכון

טיפ 1: השתמשו במחשבון או תוכנת שכר

אל תסמכו על חישובים ידניים. השתמשו ב:

• תוכנות שכר מקצועיות
• אקסל עם נוסחאות מוכנות
• מחשבון שכר מקוון (ממקור אמין)

טיפ 2: תעדו הכול

• שמרו רישום של כל היעדרות
• תעדו את שיטת החישוב שבחרתם
• שמרו תכתובות עם עובדים לגבי היעדרויות
• תעדו אישורי מחלה והיעדרויות מוצדקות

טיפ 3: היו שקופים

• הסבירו לעובדים איך אתם מחשבים שכר יומי
• ציינו זאת בתקנון העבודה או במדיניות השכר
• ענו על שאלות באופן פתוח ומפורט

טיפ 4: התייעצו במקרים מורכבים

• הסכמים קיבוציים מיוחדים
• עובדים עם מבנה שכר מורכב
• מצבים של חודשים חריגים עם הרבה חגים או היעדרויות

טיפ 5: בדקו פעמיים

לפני שליחת תלושי שכר:

• ✓ בדקו שהניכוי תואם את ימי ההיעדרות
• ✓ ודאו שהחישוב נכון מבחינה מתמטית
• ✓ בדקו שהניכוי מוסבר בתלוש
• ✓ ודאו שלא ניכיתם יותר מדי

דוגמאות מעשיות מהשטח

דוגמה 1: עובדת שחזרה מחופשת לידה באמצע החודש

נתונים:

• שכר חודשי: 11,000 ₪
• חזרה לעבודה ב-20 במאי
• ימי עבודה במאי: 23
• ימי עבודה בפועל מה-20 במאי: 9

חישוב: שכר יומי: 11,000 ÷ 23 = 478 ₪
שכר לתשלום: 478 × 9 = 4,304 ₪

בנוסף: יש לוודא שהפקדות לפנסיה בחודש זה יהיו יחסיות.

דוגמה 2: עובד שנעדר 5 ימים ללא הצדקה

נתונים:

• שכר חודשי: 13,500 ₪ (כולל תוספות)
• נעדר 5 ימים באוגוסט
• שיטת חישוב: חלוקה ב-30

חישוב: שכר יומי: 13,500 ÷ 30 = 450 ₪
ניכוי כולל: 450 × 5 = 2,250 ₪

בתלוש יופיע: "ניכוי היעדרות לא מאושרת – 5 ימים × 450 ₪ = -2,250 ₪"

דוגמה 3: עובד שעתי עם שכר משתנה

נתונים:

• שכר שעתי: 50 ₪
• עובד 8 שעות ביום
• עבד 17 ימים בחודש

חישוב: שכר יומי: 50 × 8 = 400 ₪
שכר לחודש: 400 × 17 = 6,800 ₪

במקרה זה, "שכר יומי" הוא פשוט שכר ליום עבודה בפועל.

חישוב שכר יומי לצורכי פיצויים ופדיון זכויות

כאשר מחשבים פיצויי פיטורים או פדיון חופשה, שכר היום מחושב אחרת:

לפיצויי פיטורים: שכר היום = השכר האחרון × 12 ÷ 365

לפדיון חופשה: לרוב נהוג לחשב לפי: שכר חודשי ÷ 30
אבל יש לבדוק את ההסכם הקיבוצי!

חשוב מאוד:
אלו חישובים מיוחדים שדורשים התייחסות ספציפית, ולא בהכרח זהים לחישוב שכר יומי רגיל.

שאלות נפוצות

ש: האם חובה להשתמש בשיטה מסוימת?
ת: לא, אבל אם יש הסכם קיבוצי – יש לפעול לפיו. אחרת, בחרו שיטה סבירה והישארו איתה.

ש: האם אפשר לשנות שיטת חישוב באמצע שנה?
ת: לא מומלץ. שינוי עלול להיתפס כשינוי חד-צדדי בתנאי עבודה וזקוק להסכמת העובד.

ש: מה עושים אם העובד חולק על החישוב?
ת: הציגו את שיטת החישוב, הנתונים והנוסחה. אם יש מחלוקת, התייעצו עם בודק שכר או יועץ משפטי.

ש: האם כולל סופי שבוע בחישוב?
ת: תלוי בשיטה. בחלוקה ב-30 – כן. בחלוקה לפי ימי עבודה – לא.

ש: איך מטפלים בחודש מעובר (פברואר עם 29 ימים)?
ת: אם משתמשים בחלוקה קבועה (30 או 30.42) – אין שינוי. אם לפי ימים בפועל – יש להתאים.

סיכום והמלצות

חישוב שכר יומי הוא נושא מורכב שדורש דיוק, עקביות ושקיפות. טעויות בתחום זה עלולות להוביל לסכסוכים, תביעות ואובדן אמון של העובדים.

העקרונות החשובים ביותר:

1. בחרו שיטה והישארו איתה – עקביות היא המפתח
2. תעדו הכל – כל היעדרות, כל חישוב, כל החלטה
3. היו שקופים – הסבירו לעובדים את שיטת החישוב
4. התייעצו בספקות – עדיף להשקיע בייעוץ מאשר בטעויות
5. בדקו את התלושים – לפני משלוח, ודאו שהכל נכון

זכרו:
שכר נכון ובזמן הוא הבסיס ליחסי עבודה תקינים. כאשר עובדים מרגישים שמתייחסים אליהם בהגינות וששכרם מחושב נכון, הם מרוצים ונאמנים יותר לארגון.

צריכים עזרה בחישובי שכר מורכבים?

בקרת שכר מציעה שירותי ניהול שכר מקיפים הכוללים חישובים מדויקים של שכר יומי, ניכויים, תוספות וכל רכיבי השכר. צוות בודקי השכר המוסמכים שלנו ידאג שכל חישוב יהיה נכון, חוקי ומוסבר היטב.

השירותים שלנו כוללים:

✓ הקמת מדיניות שכר ברורה וחוקית
✓ חישוב שכר יומי לפי כל השיטות
✓ טיפול בניכויים והיעדרויות
✓ ייעוץ במקרים מורכבים ומיוחדים
✓ ביקורת שכר תקופתית למניעת טעויות

צרו קשר עוד היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.