מועמדת לעבודה בחברת ביטוח נשאלה אם היא בהיריון ולא התקבלה לעבודה. עם זאת, הפיצוי שתקבל נמוך יחסית, מאחר שבית הדין לעבודה שוכנע כי היא פעלה בחוסר תום לב.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את תביעתה של מי שהיתה מועמדת לעבודה ב"מ.ד. תשובה סוכנות לביטוח", והורה לסוכנות הביטוח לשלם לתובעת פיצוי בסך 15,000 שקל, כיון שמועמדותה נדחתה לאחר שמנהלת בסוכנות חשבה שהיא בהריון.
עם זאת, השופטת אירית הרמל פסקה פיצוי נמוך ביותר לתובעת, מאחר ששוכנעה כי התובעת פעלה בחוסר תום לב, ולא באמת ביקשה לעבוד בחברה.
התובעת, שהיתה מובטלת באותה עת וקיבלה דמי אבטלה, הופנתה בנובמבר 2016 לנתבעת על ידי לשכת התעסוקה. מנהלת תיקי לקוחות בנתבעת שלחה לה דואר אלקטרוני במטרה לתאם איתה ראיון למשרת מזכירה.
התובעת ביקשה לתאם "ליום שני בצהריים", ובדרך אגב הזכירה שהיא "עם בחילות בוקר". בתגובה לכך שאלה אותה מנהלת האם התובעת בהריון. התובעת השיבה שעוד "מוקדם מכדי לומר". על כך השיבה המנהלת: אם יש הריון באופק אז אנחנו נוותר. תודה לך".
מאוחר יותר התברר שהתובעת לא היתה בהריון במועד זה. בכל מקרה היא לא פנתה יותר אל הנתבעת, ומצאה עבודה אחרת מספר שבועות לאחר אותה התכתבות.
לאחר שהגישה את תביעתה לפיצוי, בעלי החברה-הנתבעת התקשר אליה לברר את פשר התביעה ואף הציעה לה עבודה שכן עדיין היה זקוק לעובדים, אולם התובעת סירבה וסיפרה לו שכבר מצאה עבודה.
התובעת טענה כי מגיע לה פיצוי בהתאם לחוק חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, והגישה את תביעתה על סך 100,000 שקל.
לעומת זאת, הנתבעת טענה כי אפליה בשל הריון אינה רלוונטית משום שהתובעת כלל לא הייתה בהריון בזמן שמועמדותה נדחתה.
דעתה הפרטית
אלא שהשופטת הרמל ציינה כי "פסילת מועמדותה של אישה בשל עילה הנוגעת להריון אסורה", והבהירה כי העובדה שהתובעת לא היתה הרה, אינה משנה את העובדה שהדחייה נעשתה בשל הסברה שהיא בהריון, ודי בכך כדי להפר את הוראת החוק ולקבוע כי התובעת הופלתה על רקע הריון.
יחד עם זאת, השופטת החליטה לפסוק פיצוי נמוך וזאת משתי סיבות עיקריות. ראשית, לאחר ששמעה את העדויות, השופטת שוכנעה כי אותה מנהלת פעלה בחוסר סמכות כאשר החליטה על דעת עצמה לפסות את מועמדות התובעת בשל "הריון באופק. כמו כן, השופטת שוכנעה כי החלטת המנהלת אינה משקפת את מדיניות החברה אלא את דעתה הפרטית.
שנית, השופטת השתכנעה שהתובעת פעלה בחוסר תום לב באופן שבו פנתה את הנתבעת, ואף לא היתה מעוניינת במשרה מלכתחילה. "השתכנענו כי התובעת פתחה את הודעת הדואר האלקטרוני הראשונה שלה אל הנתבעת בציון 'בחילות בוקר', על מנת שלא להתקבל למשרה זו, באופן שלא יפגע בזכאותה כדורשת עבודה", נכתב.
בהקשר זה השופטת אף התחשבה בכך שלאחר שנדחתה מועמדותה, התובעת לא פנתה אל המעסיק בשנית, לאפשר לו לתקן את הפגם, ואף לא שלחה מכתב התראה, אלא הגישה תביעה לבית הדין.
בנסיבות אלה, השופטת החליטה לפסוק לזכות התובעת פיצוי בסך 15,000 שקל בלבד, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד שי שרון אידגה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דורות שמעוני
עו"ד גלינה דוסקליוק עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

מאמר מס' 4: בדיקות משרד העבודה למעסיקים
מאמר זה הוא חלק מסדרת המדריכים מרכז הידע לבקרת שכר וזכויות עובדים – מדריך מעשי למעסיקים. הסדרה עוסקת בניהול שכר תקין בארגון, עמידה בדרישות החוק

מאמר מס' 3: טעויות נפוצות בתלושי שכר
טעויות נפוצות בתלושי שכר וכיצד להימנע מחשיפה כספית ותביעות עובדים מאמר זה הוא המאמר השלישי בסדרת המדריכים למעסיקים בנושא בקרת שכר וזכויות עובדים. מטרת הסדרה

מדריך לעצמאים ובעלי עסקים בתקופת המלחמה מול איראן (מבצע שאגת הארי)
מדריך זה מציע לעצמאים, פרילנסרים ובעלי עסקים מגוון רחב של דרכי פעולה להתמודדות כלכלית במלחמה עם איראן (מבצע שאגת הארי ) מבצע צבאי או מלחמה

מתווה הסיוע למשק במסגרת מבצע "שאגת הארי"
בהמשך למנגנוני הסיוע שהופעלו בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" ובמבצע "עם כלביא", שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג היום (רביעי) את כללי המסגרת למתווה הסיוע למשק במסגרת
עתיד תחום השכר והאוטומציה
מאמר 20 בסדרת: מרכז הידע לבקרת שכר וזכויות עובדים מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים מקצועית בתחום בקרת שכר, זכויות עובדים וניהול מערך השכר בארגון.
הבדל בין חשב שכר לבודק שכר
מאמר 19 בסדרת: מרכז הידע לבקרת שכר וזכויות עובדים מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים מקצועית בתחום בקרת שכר, זכויות עובדים וניהול מערך השכר בארגון.