בשנת 2025, בקרת שכר הפסיקה להיות בדיקה בדיעבד והפכה לכלי ניהול סיכונים מרכזי. ארגונים שהטמיעו בקרות חודשיות הצליחו לזהות עיוותים ברכיבי שכר (כמו נסיעות, שעות נוספות גלובליות והפרשות פנסיוניות) לפני שהפכו לתביעות ענק, ובכך חסכו מיליונים בייצוג משפטי וקנסות מנהליים.

התובנה שעלתה מתוך 156 הפרסומים היא שהשכר הוא כלי אסטרטגי לשימור טאלנטים. שקיפות בשכר, יחד עם מודלים גמישים של הטבות (Flex Benefits) המותאמים אישית לעובד, צמצמו את שיעורי הנטישה בארגונים מובילים. הדיוק בתלוש נתפס כמרכיב קריטי באמון שבין העובד למעסיק.

הטכנולוגיה עברה מכלי עזר לכלי אכיפה. מערכות AI בזיהוי חריגות מאפשרות לחשב השכר לשמש כ"שומר סף" – המערכת מתריעה על אנומליות במיסוי או בזכויות סוציאליות בזמן אמת. היכולת לסרוק אלפי תלושים בשניות מבטיחה דיוק של 99.8% ומפנה את המשאב האנושי לניתוח אסטרטגי.

הפעילות ב-2025 הדגישה את הצורך ב"אמפתיה מנהלית" בחישובי השכר. ניהול מורכב של זכויות משרתי מילואים, יחד עם התאמות של רכיבי שכר לעבודה היברידית, הפכו למבחן החוסן של מחלקות השכר. ארגונים חסינים הם אלו שהנגישו את הזכויות לעובדים בצורה פשוטה ושקופה בתלוש.

מגמה בולטת ב-2025 היא החמרת הפיקוח של משרד העבודה והטלת אחריות אישית על נושאי משרה. התובנה המרכזית היא ש"אי ידיעה" אינה פוטרת מאחריות פלילית או אזרחית. בקרת שכר חיצונית ובלתי תלויה הפכה לתקן הזהב להגנה על המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים.

ביקורות שכר מעמיקות חשפו השנה כי במקרים רבים, ארגונים משלמים תשלומי יתר בשל הגדרות מערכת ישנות או כפילויות רכיבים. יישום נכון של הרגולציה המורכבת ב-2025 אפשר לארגונים לבצע אופטימיזציה של עלויות מעביד, ולהסיט תקציבים לשימור עובדים ולפיתוח טכנולוגי.