האם מערך השכר ימשיך לפעול גם בזמן תקלה, מתקפת סייבר או השבתת מערכת? מדד חוסן השכר בוחן את יכולת הארגון לשמור על רציפות תשלום השכר בתרחישי כשל באמצעות גיבויים, נהלי חירום, חלוקת אחריות ותהליכים חלופיים. המאמר מציג כיצד לזהות נקודות תורפה, להעריך את רמת המוכנות ולבנות מערך שכר עמיד שממשיך לתפקד גם כשהשגרה משתבשת.
מה קורה למערך השכר כאשר האדם שמחזיק בידע הקריטי אינו זמין? מדד התלות בחשב השכר בוחן את רמת התלות של הארגון באיש מפתח באמצעות מיפוי ידע, הרשאות, תהליכים, תיעוד וגיבויים. המאמר מציג כיצד לזהות נקודות כשל, למדוד את הסיכון התפעולי ולבנות מערך שכר יציב שמסוגל להמשיך לפעול גם בהיעדרו של גורם מרכזי.
עד כמה העובדים באמת סומכים על תלוש השכר שהם מקבלים? מדד אמון בתלוש בוחן את הפער בין תקינות חישובי השכר לבין תחושת הביטחון של העובדים. המאמר מציג גורמים המשפיעים על האמון, סימנים לירידה באמינות הנתפסת, השפעת טעויות וחוסר שקיפות, וכלים לבקרת שכר שמסייעים לצמצם פערים ולחזק את אמון העובדים במערכת.
מחקר תרחישים על תלוש 2030: עבודה היברידית, תגמול משתנה, מערכות AI, עובדים גלובליים, הטבות גמישות וריבוי מקורות נתונים.
מדד חוב השכר הסמוי מסייע לארגונים לזהות הפרשי שכר, טעויות, חוסרים והתחייבויות לעובדים, לכמת את החשיפה ולבנות תהליך בקרת שכר יעיל ומדויק.
Payroll Health Check: בדיקת בריאות מערך השכר ב-30 מדדים Payroll Health Check: בדיקת הבריאות של מערך השכר ב-30 מדדים מערך שכר יכול להפיק תלושים בזמן
יתרות חופשה גבוהות הן לא רק עניין של משאבי אנוש. הן עשויות להפוך להתחייבות כספית משמעותית ולהשפיע על תכנון כוח האדם, תקציב השכר ותהליכי סיום העסקה. המאמר מסביר כיצד לזהות הצטברות חריגה, למדוד את העלות הארגונית ולבנות מנגנון בקרה שוטף.
מדריך חגי תשרי תשפ"ז מספק סקירה משפטית ומעשית מקיפה לקראת חודש תשרי תשפ"ז, הכולל את לוח מועדי החגים לתקופה ספטמבר–אוקטובר 2026. המדריך עוסק בחישוב דמי חגים הן לעובדים חודשיים והן לעובדים שעתיים, תוך התייחסות לכללים המיוחדים החלים כאשר חג נופל בשבת.
מדי ערב ראש השנה ופסח מתעוררת מחדש השאלה האם מעסיקים חייבים על פי דין להעניק שי לחג לעובדיהם, או שמדובר במחווה וולונטרית בלבד. המאמר סוקר את המסגרת המשפטית הרלוונטית, לרבות הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והסדרים ענפיים הקובעים את החובה בפועל.
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
בחר/י אילו קטגוריות מותר להפעיל. ניתן לשנות בכל עת.
