סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים קובע, עובד שעבד לפחות שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ונפטר, שאריו יהיו זכאים לפיצויי פיטורים.
החוק מגדיר מי הם שאריו של עובד: "שאירים" לענין זה – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.
יש לשים לב כי החל משנת 2008 (כניסתו של צו ההרחבה לפנסיה חובה) שאריו של העובד יהיו זכאים לקבל רק את החלק היחסי מהפיצויים שאותו לא הפריש המעסיק לביטוח הפנסיוני (2.33%)
אם המעסיק הפריש את מלוא פיצויי הפיטורים לאורך כל תקופת ההעסקה (8.33%) השארים לא יהיו זכאים לקבל פיצויים מלבד הכספים אותם הם רשאים למשוך מקרן הפנסיה.
סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים מגדיר ילד של עובד לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי :
"ילד" – ילד של המבוטח, לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתמלא בהם אחד מאלה:
(1) לא מלאו להם שמונה-עשרה שנה;
(2) לא מלאו להם עשרים שנה, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם צבאית של צבא הגנה לישראל;
(3) לא מלאו להם עשרים ושתיים שנה והם –
(א) בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על שלושים וששה חדשים;
(ב) בנות המשרתות בשירות לאומי בהתנדבות שאישר השר ובתנאים שקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
אם אין למנוח בן זוג או ילדים שעונים על התנאים בסעיף, השארים שיהיו זכאים לפיצויים הם:
- ילדים והורים שעיקר פרנסתם הייתה על הנפטר
- אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות 12 חודשים ופרנסתם הייתה על הנפטר.
במקרה של עובד שנפטר אשר השאיר אחריו רק ילדים בוגרים, שלא היו תלויים בו לפרנסתם, לא קיימת מכוח החוק, כל חובת תשלום פיצויי פיטורים לילדיו.
סעיף 7 לחוק הגנת השכר קובע כי " נפטר עובד לפני ששולם שכר העבודה המגיע לו, ישולם שכר העבודה, על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהעובד הורה לענין זה; לא הורה – ישולם לבן-זוגו, ובאין לו בן-זוג – ליורשו"
כלומר, סעיף 7 לחוק הגנת השכר קובע כי שכרו האחרון של העובד ישולם בסדר הבא:
עוד מאמרים

כמה פעמים נוגעים בתלוש? המחיר הסמוי של עבודה ידנית במערך השכר
עבודה ידנית במערך השכר אינה מסתכמת בזמן ההקלדה. כל העתקה, תיקון, אישור או העברת נתון בין עובדים, קבצים ומערכות יוצרת נקודת מגע נוספת שעלולה להגדיל עלויות, להאריך את תהליך סגירת השכר ולהעלות את הסיכון לטעויות. המאמר מציג מודל מעשי למיפוי נקודות מגע ידניות, מדידת זמן וסיכון, איתור צווארי בקבוק ותעדוף תהליכים לאוטומציה. בנוסף, הוא מסביר כיצד לשלב אוטומציה עם בקרות, התאמות נתונים וניהול חריגים, ולמדוד את השיפור באמצעות מדדי ביצוע והשוואה לפני ואחרי.

מדד דליפת השכר: איפה כסף יוצא ממערך השכר בלי שההנהלה רואה?
מודל Payroll Leakage לאיתור תשלומי יתר, כפילויות, שעות חריגות, רכיבים ישנים ופערי נתונים שמגדילים את עלות השכר בלי החלטה מודעת.

עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה לספטמבר 2026 בתחום בקרת השכר: שינויים בשכר המינימום, מדרגות המס, ניכויים לעובדים זרים, היתרי העסקה, זכויות מילואים, חופשה שנתית ואכיפת דיני עבודה. המאמר מרכז את העדכונים המרכזיים ואת המשמעות המעשית שלהם למעסיקים, חשבי שכר ומנהלי משאבי אנוש.

מדד חוסן השכר: האם הארגון מסוגל לשלם שכר גם כשהמערכת נופלת?
האם מערך השכר ימשיך לפעול גם בזמן תקלה, מתקפת סייבר או השבתת מערכת? מדד חוסן השכר בוחן את יכולת הארגון לשמור על רציפות תשלום השכר בתרחישי כשל באמצעות גיבויים, נהלי חירום, חלוקת אחריות ותהליכים חלופיים. המאמר מציג כיצד לזהות נקודות תורפה, להעריך את רמת המוכנות ולבנות מערך שכר עמיד שממשיך לתפקד גם כשהשגרה משתבשת.

מדד התלות בחשב השכר: מה יקרה אם איש המפתח לא יגיע מחר?
מה קורה למערך השכר כאשר האדם שמחזיק בידע הקריטי אינו זמין? מדד התלות בחשב השכר בוחן את רמת התלות של הארגון באיש מפתח באמצעות מיפוי ידע, הרשאות, תהליכים, תיעוד וגיבויים. המאמר מציג כיצד לזהות נקודות כשל, למדוד את הסיכון התפעולי ולבנות מערך שכר יציב שמסוגל להמשיך לפעול גם בהיעדרו של גורם מרכזי.

מדד אמון בתלוש: כמה העובדים באמת מאמינים שהשכר שלהם נכון?
עד כמה העובדים באמת סומכים על תלוש השכר שהם מקבלים? מדד אמון בתלוש בוחן את הפער בין תקינות חישובי השכר לבין תחושת הביטחון של העובדים. המאמר מציג גורמים המשפיעים על האמון, סימנים לירידה באמינות הנתפסת, השפעת טעויות וחוסר שקיפות, וכלים לבקרת שכר שמסייעים לצמצם פערים ולחזק את אמון העובדים במערכת.