שכר סופרים הוא הגמול הכספי שמשלם המוציא לאור לסופר בתמורה לזכות להדפיס ולמכור את יצירתו.
שכר סופרים משולם בגין שירה, נגינה ,ריקוד, כתיבה עיונית, ולמעשה בגין כל יצירה כתובה.
מדובר בסכומים המשתלמים למקבל על ידי מוציא לאור, לרבות רכישת זכות או זכות שימוש המוקנות לפי כל דין, והכל בין בכסף ובין בשווה כסף, בין בתשלומים חד-פעמיים ובין בתשלומים תקופתיים, לרבות החזר הוצאות ולרבות מס ערך מוסף על פי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, אך למעט תשלומים שעליהם חלה חובת ניכוי לפי התקנות החלות על ניכוי מס הכנסה ממשכורת או משכר עבודה, שהן בתוקף ביום התשלום.
שכר סופרים הוא אפשרות בחירה שנותן מס הכנסה שלא לפתוח תיק במס הכנסה כעצמאים אלא לעשות תיאום מס פשוט.
הכללים לקביעת גובהו של שכר הסופרים נקבעים בהסכם ההתקשרות שבין המחבר למוציא לאור.
ישנם 3 תשלומים למדינה בעד כל גמול שמקבל עובד במדינת ישראל, הם מס ערך מוסף, מס הכנסה וביטוח לאומי.
מס הכנסה סופרים
פקודת מס הכנסה (קביעת שכר סופרים כהכנסה), התשכ"ד-1963, קבעה כי המשלם שכר סופרים חייב לנכות ממנו מס הכנסה במקור. עוד נקבע בתקנות מס הכנסה (ניכוי משכר סופרים), התשכ"ד-1964, כי שיעור המס המנוכה במקור משכר סופרים שווה לשיעור המס המרבי (47%) . כאשר שיעור זה מוגזם , ניתן לקבל הקלה שיכול לרדת עד לשיעור של 30%, בכפוף לאישור פקיד השומה. יש לציין כי על נותן השירות לבקש אישורים מטעם המזמין השירות בעד הסכומים ששולמו ובעד תשלום המס.
מזמין השירות משלם תשלום ביטוח לאומי עבור נותן השירות, ככל שהיקף השירות נקבע לתקופה של לפחות רבעון שנתי או למתן של שבעה שיעורים או הרצאות מראש. באם מדובר בנותן שירות תחת הגדרת אמן, יש צורך בהזמנת חמש הופעות מראש, וכן את אישור שר העבודה והרווחה.
עלויות ביטוח לאומי זהות לאלו של עובד שכיר. אולם צו הביטוח הלאומי תשל“ב – 1972 סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, וקבע כי באם מדובר בשירות חד פעמי של עד 6 פעמים בשנה, וכן חוזה לפחות מרבע שנה- קיים פטור מביטוח לאומי.
כל עוד לא רשום באישור שמעביר המשלם של שכר הסופרים כי עבור הסופר שולם ביטוח לאומי, פקידי מס הכנסה, המקבלים את האישור הנ"ל, מסווגים את שכר הסופרים כהכנסה מעסק. וכך הנתונים עוברים לביטוח לאומי שבתורו רושם את העובד כעצמאי ותובע ממנו תשלום.
החוק בעניין נוגד את הוראה הכללית, הקובעת שעל נותן שירות לשלם את המע"מ. באספקת שירותים נקודתיים וקבלת גמול על דרך של שכר סופרים, מוטל חובת תשלום המע"מ על מקבל השירות. באופן פרטני, תקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף קובעת את חובת התשלום על מזמין השירות " עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי שקיבלו שירות מן המפורטים להלן ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גימלה או קיצבה, יהיו חייבים בתשלום המס בשל השירות, זולת אם קיבלו חשבונית מס מנותן השירות"
אותה הוראה רלוונטית למקצועות המוגדרים בלבד. תקנה 1(2) לתקנות מס ערך מוסף (רישום)
קובעת שבאם כלל העסקאות של אדם משולמות מכוח תקנה 6(א), הוא אינו חייב ברישום ואינו חייב בדיווח למע"מ. זאת לאור העובדה שנטל התשלום מוטל על מקבל השירות.
המשלם עבור השירות אינו חייב לשלם לנותן השירות זכויות סוציאליות של עובד שכיר, כמו חופשה, מחלה והפרשה לפנסיה.
עוד מאמרים
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
