המעסיקה טענה כי פעלה לפי בקשת התובע ושילמה לו שכר חודשי גבוה שכולל גם את עלות המעסיק בתשלום הפנסיה אך לא הצליחה להוכיח זאת. משכך

המעסיק טען שלא ידע שהמוכרת בהריון, ופיטר אותה ללא שימוע כיוון שממילא החנות נסגרה ולא היה מקום חדש להעסיק אותה.

השופטת דחתה את עמדת החברה המעסיקה, וקבעה כי על יחסי הצדדים חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, לפיהן אחרי 8 שעות יומיות יש לשלם שעות

עובדת סופרמרקט פוטרה בנימוקים של "התנהגות לא ניאותה", אך בית הדין דחה את גרסת המעסיקה וקבע כי היא הפרה את הוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.

המורה הועסק במשך ארבע שנים בבית ספר בעיר. חילוקי דעות בינו לבין מנהלת בית הספר הובילו אותה לפעול לפיטוריו. בית הדין קבע שהליך הפיטורים היה

בעקבות חקירת משרד העבודה והרווחה: ביהמ"ש הטיל קנס ע"ס 113,00 ₪ על חברה שלא שילמה לעובדיה שכר מינימום בעקבות כתב אישום שהוגש על ידי הלשכה

משרד העבודה והרווחה הגיש כתב אישום כנגד החברה, אשר צפויה לשלם קנס גבוה, בעקבות ניהול כספים לוקה והפרת זכויות חמורה   בעקבות כתב אישום שהגישה