טופס 100 – פירוט שנתי של השכר וניכויי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות לעובד; מטרתו לבדוק את הניכויים והחזרת ניכויים עודפים. כל עובד, לצורך תיאום, רשאי לבקש ממעסיקו את הטופס עם פירוט שכר עד 7 שנים אחורה.
טופס 102 – דיווח המעסיק לביטוח לאומי על סך המשכורות, הניכויים וההפרשים שבוצעו עבור העובדים; התשלום והדיווח יבוצעו עד ה-15 לחודש.
טופס 103 – טופס לעובד שכיר המועסק על ידי מספר מעסיקים; ימולא בתחילת העבודה ובתחילת כל שנת מס.
טופס 126 – דוח תקופתי על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת. הדיווח הוא מקוון ונעשה בשלושה מועדים:
- עד 18.7 בכל שנה – עבור חודשים ינואר עד יוני של אותה שנה.
- עד 18.1 בכל שנה – עבור חודשים ינואר-דצמבר של השנה הקודמת.
- עד 30.4 בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה.
טופס 211 – טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה מעבודה.
טופס 250 – טופס שימלא מעסיק לדיווח על תאונת עבודה לצורך מתן עזרה רפואית לעובד שכיר.
טופס 501 – טופס לתביעת מעסיק להחזר תגמול מילואים ששולם על ידו לעובד.
טופס 644 – הצהרת עובד למעסיק משני לצורך ביצוע תיאום דמי ביטוח על ידי המעסיק המשני – עבור עובד שכיר שעובד בשני מקומות עבודה, משלם הפנסיה – עבור מקבל פנסיה שהינו העובד שכיר במקום אחר, או בעבור מקבל פנסיה משני.
טופס 652 – טופס דיווח על מבוטחים המסווגים כשכירים על פי "צו סיווג מעסיקים".
טופס 752 – בקשה להחזר דמי ביטוח לבעלי הכנסות גבוהות מההכנסה המירבית.
טופס 753 – טופס לתיאום דמי ביטוח לשכירים/מקבלי פנסיה מוקדמת מכמה מקורות, שהכנסתם החודשית עולה על ההכנסה המירבית.
טופס 1503 – שאלון לבדיקת יחסי עובד-מעסיק לצורך בדיקת זכאות לדמי אבטלה או למענק חייל משוחרר (המעביד ממלא את הטופס).
טופס 1514 – אישור מעסיק על תקופת העסקה, השכר וסיבת הפסקת העבודה של התובע לדמי אבטלה.
טופס 5520 – אישור המעסיק על העסקת עובד יומי.
עוד מאמרים
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
