הסכום המרבי שאותו מעסיק רשאי לנכות משכרם של עובדים זרים, עבור מגורים שהעמידו לרשותו, קבוע בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכויים בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000.

הסכום המרבי שמעסיק רשאי לנכות משכרם של עובדים זרים תלוי באזור המגורים בו הם נמצאים וכן בשאלת הבעלות עליהם. מעסיק שהוא בעלים של המגורים רשאי לנכות חצי מהסכום הקבוע בתקנות כאמור, בניגוד למעסיק שאיננו הבעלים של המגורים. הסכום המרבי שניתן לנכות בהתאם לתקנות אלו, מתעדכן באחד בינואר של כל שנה בהתאם למדד שכר הדירה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

המעסיק רשאי לנכות משכר העובדים סכום נוסף, עבור הוצאות נלוות למגורים ששולמו על ידי המעסיק, כגון: תשלומי ארנונה או תשלומים עבור שימוש בחשמל ובמים. גם הסכום המרבי המותר בניכוי תמורת הוצאות נלוות אלה קבוע בתקנות והוא מתעדכן באחד בינואר של כל שנה בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הסכומים המותרים בניכוי מפורטים בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), תש"ס-2000.

חשוב לציין:

• מעסיק שהעמיד לרשות העובד מגורים שבבעלותו, רשאי לנכות תמורת החזר ההוצאות למגורי העובד, רק מחצית מהסכום המרבי המעודכן.
• בתחום הסיעוד – הסכום המרבי המותר בניכוי משכרו של עובדים זרים המועסקים בתחום הסיעוד והמתגורר בבית המטופל, נמוך יותר.
• בתחום החקלאות – הסכום המרבי המותר בניכוי משכרו של עובדים זרים המועסקים בתחום החקלאות, עבור החזר הוצאות מגורים וכן עבור הוצאות נלוות, שונה כמפורט בתקנות.

להוראות החוק והתקנות בנושא הסכום המירבי המותר בניכוי בקשר למגורים והוצאות נלוות:

• תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), תש"ס-2000, תקנות 2 ו-3
• חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991,סעיף 1ה

הסכום המרבי המותר בניכוי בקשר לביטוח רפואי