ביטוח מנהלים הוא שם מסחרי ישראלי של תוכנית ביטוח חיים משולבת חיסכון, המהווה את אחת החלופות המוכרות על ידי משרד האוצר לחיסכון פנסיוני.
ביטוח מנהלים הוא שם מיתוגי בעיקרו, אשר מעניק יוקרה לתכנית חיסכון המיועדת למנהלים ועובדים שכירים כאחד.
בחודש ינואר 2017 נכנסה לתוקף הפעימה השנייה בהסכם הקיבוצי להגדלת הפקדות לביטוח פנסיוני . בהתאם להסכם עלו אחוזי ההפקדה בביטוחי המנהלים באופן הבא:
השינוי בהפרשות לביטוחי המנהלים:
- תגמולי העובד עלו באחוז אחד ועומדים כיום על 6%.
- תגמולי מעסיק עומדים על לפחות 6.5% ויש לרכוש בנוסף אובדן כושר עבודה.
- על המעסיק לרכוש לעובד אובדן כושר עבודה שיבטיח 75% משכרו.
רכיב | בעבר | כיום |
תגמולי עובד | 5% | 6% |
תגמולי מעסיק | 5% | לפחות 5% |
אובדן כושר עבודה |
| עד 2.5% |
פיצויים | 8.33% | 6% |
תשלום עבור אובדן כושר עבודה:
סעיף 3(2) בצו ההרחבה קובע כי:
"מוסכם ומובהר, כי תשלום המעסיק לתגמולים בקופת ביטוח / קופת גמל שאינה קרן פנסיה כמפורט בסעיף קטן זה, יכלול את תשלום המעסיק עבור רכישת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד, כאשר בכל מקרה , שיעור הפרשות המעסיק לחלק התגמולים לבדו לא יפחת מ- 5% מהשכר הקובע. עוד מובהר, כי ככל שיהיה צורך בהגדלת העלויות בשל הכיסוי בגין אובדן כושר עבודה (מעבר ל6.25% או 6.5% בהתאמה) מוסכם כי העלויות למעסיק בגין רכישת אובדן כושר עבודה כאמור, ביחד עם הפרשות המעסיק לדמי גמולים, לא יעלו בכל מקרה על 7.5% מהשכר הקובע."
- תשלום המעסיק לביטוח מנהלים או לקופת ביטוח שאיננה קרן פנסיה, יכלול תשלום עבור אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע כאשר שיעור הפקדות לחלק התגמולים בכל מקרה, לא יפחת מ-5%
- אם לאחר ההפקדה ל א.כ.ע., תוותר יתרה, היא תופקד עבור רכיב התגמולים.
דוגמא:
אם עלות הביטוח בגין אובדן כושר עבודה להבטחת 75% מהשכר הקובע, היא בשיעור של 1% שיעור ההפקדה לתגמולים עבור העובד במקרה זה יעמוד על שיעור 5.5%.
במידה ומצבו הבריאותי של העובד השתנו, דבר אשר הצריך הגדלת עלויות הכיסוי הביטוחי שלו- על המעסיק לשאת בעלויות אלו- אולם סה"כ עלויות המעסיק לא יעלו על 75% משכרו של העובד.
עוד מאמרים
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר
עבודה בחגים: המדריך המלא והמקיף לדיני עבודה, תגמול ובקרת שכר ניתוח מעמיק של הדינים, צווי ההרחבה וההלכות הפסוקות: משעות ערבי חג, דרך חישובי
השפעת הבינה המלאכותית על פערי שכר מגדריים: הזדמנות או סיכון חדש?
מחקר זה בוחן את ההשפעה המורכבת של מערכות בינה מלאכותית על פערי השכר המגדריים בישראל ובשווקים גלובליים. הממצאים מצביעים על כך שלצד הפוטנציאל הממשי לזיהוי והפחתת הטיות אנושיות בתהליכי גיוס ותמחור שכר, קיים סיכון משמעותי שמערכות AI דווקא יעמיקו פערים קיימים. הסיבה המרכזית לכך היא שאלגוריתמים המאומנים על נתונים היסטוריים עלולים לשעתק ולהגביר הטיות מגדריות שהיו קיימות בשוק העבודה לאורך שנים. המחקר מדגיש את הצורך במדיניות פיקוח ורגולציה על מערכות AI המשמשות בהחלטות שכר וגיוס, תוך הבטחת שקיפות ובקרה מתמדת על תוצאות האלגוריתמים. המסקנה המרכזית היא שהטכנולוגיה כשלעצמה אינה ניטרלית, ורק יישום מושכל ומפוקח שלה יוכל להפוך את הבינה המלאכותית לכלי לקידום שוויון מגדרי אמיתי בשכר.
מדד שגיאות השכר של ישראל 2026
מדד שגיאות השכר של ישראל לשנת 2026 הוא דוח מוסדי שנתי המרכז נתונים ומגמות הנוגעות לטעויות בחישוב שכר עובדים במשק הישראלי. הדוח בוחן תחומים מגוונים כגון אי-עמידה בדרישות חוקי העבודה, פערי שכר בין קבוצות אוכלוסייה שונות, וליקויים נפוצים בתלושי השכר. הממצאים מבוססים על נתונים מוסדיים ומיועדים לשמש כלי עבודה מעשי הן למעסיקים והן לעובדים המבקשים לוודא כי זכויותיהם נשמרות. הדוח עוסק גם בהשלכות המשפטיות והכלכליות של שגיאות שכר חוזרות ונשנות על ארגונים ועל העובדים הנפגעים מהן. בסך הכול, מדד שגיאות השכר 2026 מהווה מקור מידע אמין ומקיף לכל מי שעוסק בניהול שכר, משאבי אנוש, או ייעוץ עבודה בישראל.
פסיקה וחקיקה – אוגוסט 2026
עדכוני פסיקה וחקיקה בדיני עבודה – אוגוסט 2026 החודש האחרון הביא עמו שורה של התפתחויות חשובות בדיני העבודה. חלקן משנות נהלים באופן מיידי, אחרות קובעות
מחשבון ROI לגיוס עובדים
מחשבון ROI בגיוס איכותי המחשבון ממחיש את הכדאיות הכלכלית של השקעה בבקרת גיוס איכותית. הוא משווה בין עלות הבקרה לבין החיסכון השנתי הצפוי ממניעת גיוסים
עלות גיוס שגוי – ניתוח כלכלי של גיוס לא מוצלח
גיוס שגוי הוא אחת ההחלטות היקרות ביותר שארגון יכול לעשות, ועלויותיו הכלכליות לרוב אינן מתועדות במלואן. מחקרים בארה"ב מראים כי כ-46% מהעובדים החדשים נכשלים בתפקידם תוך 18 חודשים, כאשר הרוב המכריע של הכישלונות נובע מחוסר התאמה תרבותית ולא מפגמים מקצועיים. בישראל, כ-30% מהעובדים עוזבים את מקום עבודתם כבר בשנה הראשונה, חלקם בעקבות תהליך גיוס וקליטה לקוי. העלויות הישירות כוללות הוצאות פרסום המשרה שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, שעות עבודה יקרות של מנהלים ומגייסים, ועלויות הדרכה וקליטה המוערכות בין 10,000 ל-20,000 שקל לעובד. המאמר מציע מתודולוגיה מעשית ומובנת לזיהוי מרכיבי העלות הישירים והעקיפים ולחישוב החזר השקעה אמיתי בתהליכי גיוס מדויקים ואיכותיים יותר.
