בהתאם להערכת המצב בפיקוד העורף, הוחלט על החמרה בהתאם לשינויים הבאים: פעילות הכרחית להלן ההנחיות לכל הארץ פעילויות חינוכיות- אין לקיים פעילויות חינוכיות. התקהלות- אין לקיים התקהלויות בשטח פתוח ובמבנה. מקומות עבודה- אין לקיים פעילות למעט משק חיוני. כיצד נקבעת מדיניות ההתגוננות? צפו: https://youtu.be/kpEzR9iibpI?si=dAlYeiLa1wzcH3Fg

בעקבות פרוץ מלחמת "עם כלביא", ולאור המצב הביטחוני בו שרויה המדינה ועל מנת להקל על הציבור, הורה מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', על מתן מספר הקלות. במסגרת ההקלות, מועדי הגשת הדיווח והתשלום התקופתי לחודש מאי 2025 במע"מ, ניכויים ומקדמות מס הכנסה יידחו לתאריך 26.6.2025. בנוסף, יידחה המועד האחרון להגשת דו"חות שנתיים לשנת

בעתות חירום, כמו מבצע צבאי, אסון טבע או מגפה, עסקים רבים נאלצים לצמצם פעילות ואף לסגור את שעריהם זמנית. במצבים אלו עולה השאלה הקריטית: האם מותר למעסיק לחייב עובד לצאת לחופשה כפויה, ואם כן – באילו תנאים? המאמר שלפניך מציג מדריך מעודכן וברור עבור מעסיקים ועובדים, על רקע מצב החירום

מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן, עושה סדר בהנחיות בשעת חירום במסגרת ראיון טלוויזיוני שקיים בערוץ רשת 13. https://www.bsachar.co.il/wp-content/uploads/2025/06/vd6x_20250619.mp4

מבוא מבצע "עם כלביא", אשר פרץ ביוני 2025, הוביל לשינויים עמוקים במרקם החיים האזרחיים, הכלכלה והעבודה בישראל. כמו מבצעים צבאיים קודמים, גם מבצע זה העמיד את מערכת דיני העבודה בפני אתגרים רבים, הן מהיבט של זכויות עובדים והן מבחינת אחריות המעסיקים. המאמר שלפנינו סוקר את ההשלכות המרכזיות של המבצע על

משרד העבודה מפרסם שאלות ותשובות בנושא זכויות עובדים (מבצע "עם כלביא") בעקבות מצב החירום שהוכרז בעורף (13.6.25), ולאחר הערכת מצב עם שר העבודה יואב בן צור ומנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן, עם הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו״ד רבקה ורבנר. שאלות ותשובות לעובדים בתקופת חירום – מדריך מעודכן

מבוא מעסיקים רבים נוהגים לתגמל עובדים באמצעות בונוסים, עמלות או תמריצים כספיים – מתוך מטרה לעודד ביצועים ולתגמל הצלחות. עם זאת, פעמים רבות רכיבים אלו יוצרים שאלה משפטית קריטית: האם מדובר בהכנסה מזדמנת, או שמא ברכיב שכר קבוע שיש להביאו בחשבון לצורך פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה או חישוב זכויות סוציאליות?

מבוא נראות תלוש השכר חשובה לא רק לעובד – אלא גם למעסיק. טעויות בתלושי שכר עלולות להוביל לתביעות, חקירות, קנסות ולפגיעה באמון בין העובד לבין המעסיק. רבות מהטעויות נובעות מתהליכים אוטומטיים שלא מבוצעת עליהם בקרה אנושית מספקת. חשוב לדעת: גם טעות שנעשית בתום לב עלולה להיחשב כהפרת חוק. במאמר זה

מבוא הסכמים קיבוציים הם נדבך מהותי בדיני העבודה בישראל, והם משפיעים באופן ישיר על גובה השכר, התנאים הסוציאליים, והזכויות של מאות אלפי עובדים בענפים מוגדרים. מעסיקים רבים אינם מודעים לכך שהם מחויבים לפעול לפי הסכמים אלה – גם אם לא היו צד להם בפועל. מאמר זה יסקור את עקרונות החלות

מבוא בתלוש השכר של עובדים רבים מופיע רכיב קבוע בשם "שווי רכב" או "שווי שימוש ברכב", שלעתים קרובות נתפס כנתון טכני בלבד. בפועל, מדובר ברכיב שכר משמעותי שיש לו השלכות ממשיות – הן לעובד והן למעסיק – בתחום המס, ההפרשות הסוציאליות והעלות הכוללת של העובד לארגון. מאמר זה מציע הסבר

מעסיקים רבים בישראל סבורים כי כל עוד הם משלמים שכר בזמן, הם ממלאים את חובתם כלפי העובדים. אולם המציאות מלמדת אחרת: גם מי שמתכוון לפעול כחוק עלול – בלי לשים לב – להפר זכויות סוציאליות בסיסיות. תקלות בתלושי שכר, טעויות דיווח, חוסר הבנה בנוגע להסכמים קיבוציים או העדר מעקב אחר