נושא ההעסקה בתחום המלצרות בישראל היה מאז ומתמיד כר פורה להפרות חוקי העבודה. תורמת לכך העובדה שעל פי רוב מדובר בעובדים צעירים מאוד, אשר כל רצונם הוא להתפרנס. הבקיאות ברזי זכויותיהם אינה מנת חלקם של רבים מהם.
בייחוד בשל העובדות הנ"ל חלה על המעסיקים חובת זהירות מוגברת בבואם להעסיק מלצרים.
תחילה נבהיר כי מלצר/ית אינו שונה מכל עובד אחר לעניין זכויותיו. לפיכך הרי שיש למסור לו הודעה לעובד על תנאי העסקתו ותלוש שכר.
ברי כי המלצר זכאי לתנאים סוציאלים; הפרשות לגמל, חופשות, ימי מחלה, הבראה, הפסקות בעבודה נסיעות וגמול שעות נוספות, גמול עבור עבודה ביום המנוחה/ חג ודמי חגים.
כמו כן, מלצר זכאי לשכר עבור תקופת ניסיון/התלמדות ולתשלום של שכר מינימום לפחות.
בהקשר זה יש לציין את נושא תשר למלצרים, הלא הוא ה- "טיפ":
תשר בהגדרתו הוא תשלום אשר ניתן למלצר ע"י לקוח.
החל משנת 2019, תשר בענף המסעדנות ייחשב כהכנסה של העסק וחלק משכר העבודה המשולם על ידי המעסיק למלצרים. מכאן, כי "טיפ" נחשב כחלק מהשכר לצורך העמידה בחובה לתשלום שכר מינימום, לצורך חישוב דמי מחלה, חישוב דמי חופשה , פיצויי פיטורים והפרשות לגמל. רכיב זה יובא בחשבון בחישוב דמי אבטלה ודמי לידה.
אם גובה השכר הכולל את הטיפים מגיע לכדי שכר המינימום (גם אם שכר היסוד נמוך ממנו), המעסיק עמד בחובתו לתשלום שכר מינימום ואינו חב בתשלום נוסף לעובד.
חריג:
נדגיש, כי כלל זה לא חל על מלצרים באולמות וגני אירועים, אשר עליהם חל צו הרחבה אשר קובע כי תשלום מן האורחים המשולם ישירות לעובדים אינו נחשב שכר עבודה ועל המעסיק לשלם שכר מינימום ותוספות המגיעות לו בנוסף לכל תשלום המתקבל ישירות מן האורח לעובד.
חיוב העובד בנזקים:
לא פעם עולה סוגיה האם ניתן לנכות שכר מן העובד בשל שבירת כלים/ חוסרים בקופת העסק.
נדגיש, כי תופעה לפיה מעסיקים שדורשים מהמלצר לשלם מכיסו, או מנכים סכום כסף משכרו של המלצר במקרה שהתגלה שחסר סכום כסף בקופה מהווה עבירה על חוק הגנת השכר.
