הקדמה

המורה התבשרה בשיחת טלפון כי מקומה בסגל המורים לשנת הלימודים העוקבת אינו מובטח. בית הדין קבע שמדובר בפיטורים לא חוקיים

פיטורים בשיחת טלפון

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של מורה נגד מוסד חינוכי ברעננה בעילה של פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים. התובעת טענה כי סגנית המנהל פיטרה אותה בטלפון בזמן שהייתה בחופשת לידה. השופטת חופית גרשון יזרעאלי קבעה שגרסתה מתיישבת עם מסכת הראיות בתיק, המלמדת על פיטורים דה פקטו במעמד השיחה. בשל הפיטורים הלא חוקיים, לצד רכיבים נוספים שנתבעו, התובעת זכתה בפיצויים והוצאות בסך 93,564 שקלים.

תחילת הפרשה לפני כ-11 שנה, אז החלה התובעת לעבוד בבית הספר היסודי "חורב" ברעננה, המשויך לרשת החינוך החרדי. היא מילאה מקום של מורים חסרים ולטענתה אף שימשה כמורה לאנגלית. בשנתה השלישית בבית הספר, כשהיא בחודשי היריון מתקדמים, הפסיקה להגיע לעבודה בנסיבות שהצדדים חלוקים לגביהן.

בתביעה שהוגשה לבית הדין באוגוסט 2019 התובעת טענה כי יצאה חופשת לידה. כחודש לאחר מכן סגנית מנהלת בית הספר הודיעה לה על סיום העסקתה בשיחת טלפון, ובהמשך לכך היא אף קיבלה לידיה מכתב פיטורים.

לטענת התובעת, בית הספר פעל בניגוד לחוק עבודת נשים כשפיטר אותה במהלך חופשת הלידה. כמו כן, הוא הפלה אותה על רקע מינה והפר את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה כששיבץ תחתיה מורה גבר.

בית הספר התגונן בטענה שהתובעת היא זו שהתפטרה, כשלא הודיעה שהיא יוצאת לחופשת לידה ופשוט נעלמה. בית הספר הסביר שמכתב סיום העבודה הוצא לבקשת התובעת.

אבא מחליף

השופטת גרשון יזרעאלי ציינה שאין מחלוקת כי התובעת סיימה את עבודתה בבית הספר מרצונה. היא הביאה מעדות סגנית המנהל שסיפרה כי הודעת התובעת על הפסקת עבודתה יצרה כאוס בבית הספר עד כדי כך שאבא של אחד התלמידים, שאינו מורה במקצועו, גויס על מנת להחליפה.

השופטת הסבירה כי גם מגרסת בית הספר עולה שהתובעת פוטרה בזמן חופשת לידה. כך, סגנית המנהל העידה כי אמרה לתובעת בטלפון, כחודש לאחר הלידה, שהיא לא יודעת אם תוכל להעסיק אותה בשנת הלימודים הבאה.

השופטת קבעה כי גם אם לא נאמר לתובעת מפורשות שהיא מפוטרת מדובר למעשה בפיטורים, שכן לא הובטח לה שיבוץ לעבודה בסיום חופשת הלידה. בכך הפר בית הספר את חובתו להעניק לעובדת שיצאה לחופשת לידה הזדמנות כנה ואמתית להשתלב חזרה בעבודה.

פסק דין

לנוכח הפיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים נקבע כי התובעת זכאית לפיצוי בסך 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק. כמו כן נפסקו לטובתה פיצויי פיטורים בסך 3,964 שקלים, ועבור פיטוריה בשיחת טלפון ללא הליך שימוע מסודר זכתה התובעת ב-5,000 שקלים.

השופטת הוסיפה שבית הספר לא מסר לתובעת הודעה על תנאיה בעבודה כמתחייב בחוק הודעה לעובד, ועליו לפצותה ב-15,000 שקלים עבור מחדל זה. בנוסף, היא פסקה לתובעת 9,600 שקלים עבור פגמים שונים שנפלו בתלושי השכר שקיבלה.

עם זאת, השופטת דחתה את טענת התובעת להפליה משום שלא הביאה ראיות לכך ששובץ במקומה גבר.

לנוכח התוצאה, בית הספר חויב בהוצאות התובעת בסך 10,000 שקלים.

• ב"כ התובעת: עו"ד יעקב גולדשטיין
• ב"כ בית הספר: עו"ד דוד שטיין

עו"ד בת-אל גניש עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הקדמה

התובעת פוטרה בזמן חופשת מחלה בניגוד לחוק. בית הדין לעבודה קבע שהצגתה כמתחזה לחולה בבירור מול קופת החולים מהווה גם לשון הרע

פיטורים ללא שימוע

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישה מזכירה ראשית לשעבר בבית ספר ביישוב ברקן נגד המועצה האזורית שומרון. התובעת טענה כי לאחר שהשקיעה שנים רבות בעבודתה, בחרה הנתבעת לפטר אותה ללא שימוע בזמן שהיא בחופשת מחלה. השופט אורן שגב קיבל את טענת התובעת שהפיטורים בלתי חוקיים. בנוסף הוא קבע כי פנייתה של המעסיקה לקופת החולים לצורך בירור אותנטיות אישורי המחלה – במהלכה נרמז שהתובעת מתחזה לחולה – מהווה לשון הרע.

בתביעה שהוגשה לבית הדין באמצעות עו"ד קובי חתן, טענה התובעת (66) כי ביולי 2019 היא החלה לסבול מכאבים עזים בגב. לטענתה, מצבה הרפואי אילץ אותה להיעדר מהעבודה לצורך בירורים רפואיים, כאשר בשלב מסוים היא יצאה לחופשת מחלה ממושכת בת כחצי שנה. לדבריה, הנתבעת סירבה להשלים עם היעדרותה וזימנה אותה לשימוע לפני פיטורים. לאחר מספר זימונים אליהם לא הגיעה התובעת לנוכח מחלתה, שלחה לה הנתבעת מכתב פיטורים.

לטענת התובעת, הנתבעת החליטה על דעת עצמה שהתובעת מתחזה לחולה ואישורי המחלה שהוצאו אינם אותנטיים. עוד נטען כי מכתב ששלחה הנתבעת לקופת החולים של התובעת על מנת לברר את נסיבות הוצאת האישורים, בו נרמז שהיא שקרנית, מהווה פרסום לשון הרע. לשיטת התובעת, התנהלות המועצה אינה חוקית ומצדיקה פיצוי של חצי מיליון שקל.

מנגד טענה הנתבעת, באמצעות עורכי הדין עמיחי ויינברגר ומירב יעקב, כי התובעת היא זו שהתנהלה באופן פסול. כך, למרות טענותיה על כאבים עזים היא נצפתה על ידי חוקר פרטי כשהיא מטיילת "בנינוחות ובקלילות", מבלה עם אחותה במסעדה, נוהגת שעות ברכב ואף עושה קניות.

על רקע הממצאים, ולאחר שבירור בנוגע למחלתה של התובעת אצל קופת החולים העלה חרס, החליטה ועדת הפיטורים של המועצה לסיים את העסקתה. לטענת הנתבעת מדובר בהליך פיטורים תקין ולפיכך על התביעה להידחות.

חטא על פשע

השופט שגב הסביר שתקנות דמי מחלה מאפשרות למעסיק המטיל ספק באישורי מחלה שמנפיק עובדו להעמיד את העובד לבדיקת רופא מטעמו. ואולם הנתבעת, לדבריו, בחרה בדרך אחרת – מעקב באמצעות חוקרים פרטיים וקביעה נחרצת שהתובעת מתחזה.

השופט קבע שבהסתמכותה העיוורת של הנתבעת על ממצאי החוקר – שאינו גורם רפואי – היא פעלה בניגוד לחוק, והוסיפה חטא על פשע כשאפילו לא טרחה לזמן את החוקר הפרטי לעדות.

בנוסף, קבע השופט, הנתבעת כשלה מלהצביע על עילת פיטורים כלשהי ביחס לתובעת, וטענותיה הרבות בעניין תפקוד קלוקל לכאורה של התובעת לא נתמכו בעדויות רלוונטיות. המסקנה העולה היא פיטורים ללא סיבה בזמן מחלה, המצדיקים פיצוי משמעותי של 200,000 שקל.

השופט הוסיף שפניית המועצה לקופת החולים באמצעות מכתב המציג את התובעת כמתחזה מהווה פרסום של לשון הרע. לדבריו, בכתיבת הפנייה ללא ביסוס רפואי כלשהו שיאשש או יפריך את אישורי המחלה, תוך הצגת העובדות בצורה מגמתית, יש פוטנציאל פגיעה ממשי בשמה הטוב של התובעת בעיני מקבלי המכתב בקופת החולים ואף בעיני הרופאים שהנפיקו את אישורי המחלה.

פסק דין

בהתחשב בכך שהטענות לא גובו בראיות רפואיות, השופט קבע כי לא עומדת למעסיקה הגנת "אמת דיברתי" ופסק לתובעת 50,000 שקל נוספים עבור הוצאת הדיבה.

בנוסף הוא חייב את הנתבעת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 17,000 שקל.