על המעסיק לספק לעובד הזר המועסק אצלו מגורים הולמים במשך כל תקופת הזמן שמתקיימים בין הצדדים יחסי עבודה וכן במשך 7 ימים שלאחר סיום העסקה. חובה זו חלה על כל עובד זר המועסק בישראל ובכל ענף העסקה למעט עובד זר מומחה בסייגים הקבועים בחוק.
מהם מגורים הולמים? מגורים אשר נקבעו בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), תש"ס-2000; כך למשל זכאי העובד הזר לקבל שטח לינה של 4 מ"ר לפחות, מקרר, נפח תא בארון בגדים ועוד. לתקנות.
המעסיק רשאי לנכות מהעובד הזר שיעור השתתפות במגורים ההולמים אשר סיפק לעובדו. שיעור הניכויים קבוע בתקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) תש"ס- 2000. לתקנות.
יצוין כי יש הבדל בשיעור הניכוי המותר אם המגורים הם בבעלות המעסיק או אם לא וכן קיים הבדל ביחס למיקום המגורים בפועל.
במצב בו המגורים אינם בבעלות המעסיק שיעור הניכויים נכון לשנת 2024 הוא:
הסכום המרבי נכון לשנת 2024 שרשאי מעסיק לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעסיק למגורים הולמים לפי סעיף 1ה לחוק יהיה כמפורט להלן לצד כל אזור מגורים:
ירושלים 475.23 ₪; ת"א 540.39 ₪; חיפה 360.29 ₪; מרכז 360.29 ₪;
דרום 320.29 ₪; צפון 294.70 ₪
היו המגורים בבעלות המעסיק, רשאי המעסיק לנכות משכר העובד הזר סכום שלא יעלה על מחצית הסכום הנקוב ברשימה דלעיל.
בנוסף, רשאי המעסיק לנכות משכרו של העובד הזר החזר הוצאות בגין הוצאות נלוות בסך שלא יעלה על 103.72 ₪. הוצאות נלוות הן ארנונה, חשמל ומים. לתשומת הלב, כי בענפי הסיעוד והחקלאות הניכויים הם שונים.
בהתאם לסעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, העסיק עובד זר בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף, דינו קנס או מאסר שנה.
פנסיה/פיקדון
הפיקדון לעובדים זרים הוא תשלום חודשי המוטל על מעסיקים של עובדים זרים, שנועד להבטיח את זכויותיהם הסוציאליות ולעודד את עזיבתם של העובדים בתום תקופת העסקתם בישראל. הפיקדון מוסדר במסגרת סעיף 1יא לחוק עובדים זרים. כספים אלה נועדו להחליף או להשלים את התשלומים הסוציאליים שהמעסיק מחויב להפריש, כגון לקרן פנסיה, תכנית חיסכון, קופת תגמולים או פיצויי פיטורים כמפורט בהמשך.
מי מחויב להפקיד פיקדון?
מעסיקים בענפי הבנייה, בחברת סיעוד, המלונאות, המסחר והשירותים, הסיעוד המוסדי, המסעדות, המעסיקים עובדים זרים בעלי רישיון ישיבה מסוג ב/1, נדרשים להפקיד פיקדון חודשי עבורם. ענפים נוספים עשויים להתעדכן מעת לעת בהתאם לרגולציה בתקנות.
חובת ההפקדה לפיקדון חלה גם על מעסיקים של עובדים זרים המוגדרים כ"מסתננים".
אופן ההפקדה: המעסיקים מחויבים להעביר את כספי הפיקדון לחשבון ייעודי שמנוהל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. חשבון זה נועד לצבור את הכספים לטובת העובד הזר, בהתאם להוראות החוק ולנהלים. את פרטי החשבון המדויק להפקדות ניתן למצוא באתר רשות האוכלוסין וההגירה או באמצעות פנייה למוקד השירות של הרשות.
גובה הפיקדון: סכום הפיקדון החודשי שווה לסכום מרכיבי הפיצויים ותגמולי המעסיק שעל המעסיק להפריש לעובד במשרה מלאה, בהתאם לצו ההרחבה או ההסכם הקיבוצי בענף הרלוונטי. אם העובד לא עבד חודש מלא מסיבות מסוימות, גובה הפיקדון יחושב באופן יחסי.
גובה ההפרשות לפיקדון עבור מסתננים: בהתאם לסעיף 1יא1 לחוק עובדים זרים, מעסיק של מסתנן מחויב להפקיד פיקדון חודשי בסכום השווה ל16% משכר העובד, לאחר ביטול ניכוי חלק העובד בפסיקת בג"ץ (בג"ץ 2293/17).
החלפת הפרשות פנסיוניות: ההפקדה לפיקדון מחליפה את חובת המעסיק להפריש לעובד לביטוח פנסיוני על פי הדין או על פי הסכם קיבוצי החל עליו, אך אינה פוטרת את המעסיק מתשלום הזכויות הסוציאליות של העובד עבור התקופות שעבורן לא הפקיד לפיקדון או עבור חלק הפיצויים שעבורו לא הפקיד לקופת הפיקדון.
מועד ההפקדה: חובת ההפרשה של הפיקדון לחשבון הפיקדון חלה החל מחודש העבודה הראשון של העובד הזר.
איסור ניכוי מהשכר: המעסיק אינו רשאי לנכות את סכום הפיקדון משכרו של העובד.
משיכת הפיקדון: העובד הזר זכאי לקבל את כספי הפיקדון בעת עזיבתו את ישראל לצמיתות. עם זאת, אם העובד שהה בישראל באופן לא חוקי, ינוכה קנס מהפיקדון בהתאם למשך השהייה הבלתי חוקית. אין חובה להפקיד פיקדון עבור עובד זר יומי, אזרח מדינה הגובלת בישראל (כגון ירדן), החוזר למדינתו מדי יום בתום יום העבודה. עובדים זרים יכולים לקבל מידע אודות סכומי הפיקדון שהופקדו עבורם באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
היעדרות מעבודה
כללי ההיעדרות מהעבודה, כגון בגין מחלה החלים על עובד ישראלי, חלים גם לגבי העובד הזר למעט כללים מיוחדים המעוגנים בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ככל שישנם.
דמי הבראה
העובד יהיה זכאי לדמי הבראה לאחר השלמת שנת עבודה אחת. ערך דמי ההבראה שהמעסיק ישלם לעובד יהיה התעריף המעודכן הקבוע בחוק עבור המגזר העסקי הפרטי. נכון לתאריך ה-1.7.2023 התעריף עומד על סך של 418 ₪ ליום.
חופשות, חגים וימי מנוחה
חופשה שנתית
בדומה לעובדים שאינם זרים, העובד הזר יהיה זכאי לחופשה שנתית בתשלום, בתאריכים שתואמו עם המעסיק ויוכל לצבור ימי חופשה בהתאם לחוק. כמו כן, משך החופשה השנתית תינתן בהתאם לחוק ולוותק העובד.
חגים
העובד זכאי להיעדר מן העבודה במהלך חג, לפי מצוות דתו. העובד זכאי לעד 9 ימי חג בשנה. העובד יקבל שכר עבור ימי החג ללא ניכוי משכרו וללא ניכוי מימי החופשה הצבורים לו. העובד והמעסיק יסכמו מראש את ימי החג שיחולו על העובד.
מנוחה שבועית
העובד יהיה זכאי למנוחה שבועית בת 36 שעות רצופות (להלן: "יום המנוחה השבועי"), בהתאם לדתו ו/או לבחירתו, ביום שבת, ראשון או שישי. העובד והמעסיק יגדירו מראש את יום המנוחה השבועית של העובד.
שכר ונסיעות
שכר
ככל עובד בישראל, עובדים זרים זכאים לפחות לשכר מינימום. נכון לחודש אפריל 2024 , שכר המינימום הוא 5,880.02 ש"ח.
בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין וההגירה יש להפקיד את שכר העובד לחשבון בנק שעל שם העובד בישראל ואשר בו אין לצד שלישי כלשהו זכויות או ייפוי כוח. העובד הזר רשאי להעביר את שכרו למדינתו בהתאם לצרכיו ושיקול דעתו הבלעדי.
המעסיק ישלם לעובד את שכר העבודה ביום האחרון של החודש שבעדו משתלם השכר, ולא יאוחר מהיום ה-9 לחודש שלאחר החודש שבעדו משתלם השכר.
נסיעות
אם העובד זקוק לתחבורה ציבורית כדי להגיע למקום העבודה ולחזור ממנה הוא יהיה זכאי מהמעסיק להחזר הוצאות הנסיעה אשר שולמו על ידו. גובה התקרה להשתתפות המעסיק הוא כפי שמתעדכן מעת לעת, בהתאם להסכמים קיבוציים וצווי הרחבה בדבר נסיעות, וכיום עומד על 22.60₪ ליום (או הסכום המעודכן התקף) או עלותו של כרטיס נסיעה חופשי – חודשי, לפי הנמוך מבין השניים.
מעסיק, לתשומת לבך:
סך כלל הניכויים המותרים ביחד עם הניכויים לפי תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(מגורים הולמים), תש"ס-2000, תקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), תשס"ב-2001, ולפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, לא יעלה על 25% משכרו החודשי של עובד זר.
סיום יחסי עבודה
לכל אחד מהצדדים יש זכות לסיים את ההעסקה. הודעת סיום תינתן בכתב על ידי כל אחד מהצדדים, בכפוף להוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, כדלקמן:
- בעבור 6 (ששת) חודשי העבודה הראשונים אצל המעסיק – יום אחד (1) לכל חודש;
- בעבור התקופה שמתחילה מהחודש השביעי (7) להעסקה – שישה (6) ימים בנוסף ליומיים וחצי (2.5) לכל חודש עבודה;
- לאחר שנים עשר (12) חודשי עבודה – חודש אחד (1).
- אין בסעיף זה לגרוע מאחריות המעסיק לשקול סיום יחסי עבודה בהתאם לדין.
סיום יחסי העבודה ייעשה על פי הדין ובכפוף לכללי השימוע ותום הלב.
הבהרהחשוב להדגיש שהזכויות הכתובות מטה הינן זכויות בסיסיות ואינן כוללות את כל הזכויות להן זכאי העובד הזר. ככל שחל הסכם קיבוצי או צו הרחבה מיטיב על העובד, יתווספו גם הזכויות שבמסגרתו למארג זכויותיו של העובד הזר. עוד יצוין כי לעובדי ענף הסיעוד ישנן זכויות נוספות המותאמות לאופי ההעסקה הספציפי. במקרה שתנאי ההעסקה לפי דיני העבודה הרלוונטיים בישראל, לרבות פסיקה, הסכמים/הסדרים קיבוציים כלליים ומיוחדים (אם רלבנטי) וצווי הרחבה החלים על תנאי העסקה של העובד (אם רלבנטי), עדיפים על אלו המנויים כאן התנאים המיטיבים יגברו. הצדדים רשאים להסכים על תנאי עבודה מיטיבים ביחס לקבוע בדין. |