כללי

​משרד הכלכלה והתעשייה מוסמך לקיים הליכי בירור וחקירה בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של ההוראות שבחוקי העבודה. החוק להגברת האכיפה מסמיך את המשרד לנקוט בהליכים לאכיפה מינהליים, בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק. זאת כנגד המעסיק, ובמקרים מסויימים נגד מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ונגד מזמין שירות. 
 
הליכי האכיפה המנהלית, שבחוק להגברת האכיפה הם: עיצום כספי והתראה מינהלית.​

התראה מינהלית

​ממונה עיצומים רשאי להודיע למעסיק על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי, בנסיבות בהן קיים חשד שהמעסיק הפר הוראה שבחוקי העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, או במקום זאת, למסור למעסיק התראה מינהלית.

בהתראה המינהלית ניתנת למעסיק אזהרה כי עליו להפסיק הפרה של הוראה שבדיני העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, שאם לא כן יוטל עליו עיצום כספי בשל הפרה נמשכת או חוזרת. 

התראה מינהלית מאפשרת למעסיק לתקן את ההפרה בלא שיוטל עליו עיצום כספי.

מעסיק שנמסרה לו התראה מינהלית, רשאי לפנות לממונה עיצומים בכתב, תוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה מסיבות אלה: המעסיק לא ביצע את ההפרה, או שהמעשה שביצע המעסיק אינו מהווה הפרה.

ממונה עיצומים שקיבל בקשה לביטול התראה מינהלית, רשאי לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה.

בנסיבות בהן מעסיק ממשיך בהפרה, אף שקיבל התראה מינהלית, תימסר לו דרישת לתשלום עיצום כספי בשל הפרה נמשכת ואם חזר והפר את אותה הוראה, תוך שנתיים מיום שנמסרה לו ההתראה, תימסר לו הודעה על כוונה לחייבו בתשלום עיצום כספי בשל הפרה חוזרת.

עיצום כספי

​החוק להגברת האכיפה קובע כי ניתן להטיל עיצום כספי, עקב הפרת הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, על המעסיק, על המנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ובמקרים מסוימים גם על מזמין שירות. 
 הטלת עיצום כספי על מעסיק
​ממונה עיצומים, רשאי להטיל עיצום כספי על מעסיק שפעל בניגוד להוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, זאת לאחר שהממונה מסר למעסיק הודעה על כוונתו להטיל את העיצום הכספי.
 
מעסיק שקיבל הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, רשאי לטעון את טענותיו בדבר הטלת העיצום, תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה. 
 
בנסיבות בהן המעסיק הגיש את טענותיו בקשר להטלת העיצום – ממונה העיצומים יכול להחליט אם להטיל על המעסיק עיצום כספי וכן אם יש מקום להטיל על המעסיק עיצום בסכום מופחת. במקרה של החלטה על הטלת עיצום כספי, נשלחת למעסיק דרישת תשלום שבה מפורט סכום העיצום והמועד לתשלומו.

בנסיבות בהן המעסיק בחר שלא להגיש טענות בקשר להטלת העיצום –  ההודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי תחשב, בתום 30 ימים מיום שנמסרה, כדרישת תשלום.
 
חשוב לציין:
הליכי הגבייה של העיצום הכספי מבוצעים על ידי רשות הגבייה והאכיפה. לפיכך, בנסיבות בהן ההודעה על הכוונה להטלת עיצום כספי הופכת לדרישת תשלום, הליכי הגבייה נמשכים, כל עוד לא הוטל עיכוב ביצוע על ההחלטה בדבר הטלת העיצום הכספי. 

סכומי העיצום הכספי

החוק להגברת האכיפה קובע שלוש רמות של עיצומים כספיים, בהתאם לסוג העבירה, ולגבי כל אחת מהרמות, נקבע סכום נמוך יותר המתייחס למעסיק יחיד המעסיק עובד שלא לצרכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי:

הרמה הראשונה – חלה לגבי הפרה של ההוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק א' של התוספת השניה שבחוק, כגון: החובה לנהל פנקס חופשה לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א –1951, או החובה לקבוע תקנון לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.

הרמה השניה – חלה לבי הפרה של ההוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק ב' של התוספת השניה שבחוק, כגון: אי מתן חופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א –1951, או הפרת החובה לשלם גמול שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א -1951.

הרמה השלישית – חלה לגבי הפרה של ההוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק ג' של התוספת השניה שבחוק, כגון: איסור הלנת שכר לפי החוק להגנת השכר, התשי"ח – 1958, אי הפרשות לפנסיה לפי צווי הרחבה לפנסיה חובה, או אי תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום תשמ"ז-1987.
הפרשי הצמדה וריבית עקב אי תשלום העיצום הכספי במועד
לעיצום כספי שלא שולם במועד מתווספים הפרשי הצמדה וריבית, עבור התקופה שמהיום שנקבע לתשלום ועד לתשלום בפועל.

עדכון סכום העיצום הכספי

סכום העיצום הכספי, מתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לעליית המדד. 

עיצום כספי מוגדל עקב הפרה נמשכת או חוזרת

​עקב הפרה נמשכת של הוראה שבחוקי העבודה, סכום העיצום הכספי גדל בשיעור של 2%, עבור כל יום שבו נמשכת ההפרה.
עקב הפרה חוזרת של הוראה שבחוקי העבודה, שבוצעה תוך שנתיים ממועד ביצועה של הפרה קודמת שבגינה הוטל עיצום כספי, או שבגינה המעסיק הורשע בביצוע עבירה פלילית, מוכפל סכום העיצום הכספי.

עיצום כספי בסכום מופחת

​ממונה עיצומים אינו רשאי להטיל עיצום כספי נמוך מהקבוע בחוק, אלא בתנאים ולפי הוראות שנקבעו בתקנות. 
לפי התקנות ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי בשיעורים אלה:
בשיעור של 20​% – אם המעסיק נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם בשלה, להנחת דעת ממונה עיצומים והיועץ המשפטי של משרד הכלכלה והתעשייה. 
בשיעור של 25% – אם  המעסיק לא ​​הפר את אותה ההוראה בחמש השנים שקדמו להפרה. 
בשיעור של 25% –  אם המעסיק הוא יחיד המעסיק פחות מ-10 עובדים, וממונה עיצומים שוכנע, באישור היועץ המשפטי של משרד הכלכלה והתעשייה, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות חריגות של המעסיק המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שהתקיימו במעסיק נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עמו.
בשיעור של 30% – אם המעסיק הסתמך על בדיקות תקופתיות לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדיו לחוקי העבודה, שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, שמונה לפי החוק, מהן עלה שהמעסיק קיים את החובה שהופרה.
בשיעור של 40% – אם המעסיק לא הפר כל הוראה מהוראות התוספת השנייה לחוק בחמש השנים שקדמו להפרה, או אם המעסיק הפסיק את ההפרה בטרם פנה אליו ממונה עיצומים באותו עניין.
ניתן להפחית את העיצום בשיעור של 50% לכל היותר, גם אם מתקיימות מספר נסיבות המאפשרות הפחתה של העיצום הכספי.
הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
בכל מקרה, בין אם הופחת סכום העיצום הכספי בהתאם לנסיבות המופיעות לעיל ובין אם לאו, ממונה העיצומים רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי המקסימלי כדלקמן בהתאם למחזור העסקאות כדלקמן:

למעסיק  שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 10 מיליון ש"ח – גובה העיצום הכספי לא יעלה על 2.5% ממחזור העסקאות.
למעסיק שמחזור עסקאותיו גבוה מ-10 מיליון ש"ח – גובה העיצום הכספי לא יעלה על 4.5% ממחזור העסקאות ואינו עולה על הסכומים הבאים: 2 מיליון ש"ח אם המחזור עד 100 מיליון ש"ח או 2.5 מיליון ש"ח אם המחזור מעל 100 מיליון.

דוגמא: עבור מעסיק שמחזור עסקאותיו עומד על 1,000,000 ₪, יהיה סכום העיצום המקסימאלי 25,000 ₪ (לפי החישוב: 1,000,000*2.5%= 25,000).

חשוב לציין:
בכל מקרה, לא ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי אלא אם כן המעסיק המציא אישור של בודק שכר מוסמך שלפיו הוא הפסיק את ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי וכן תיקן את ההפרה, ככל שהיא ניתנת לתיקון.
 
לצורך הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות יש להגיש אישור על גובה מחזור העסקאות  בשנת הכספים שקדמה למועד ההודעה על כוונת חיוב בהתאם לקבוע בתקנות.

הטלת עיצום כספי על מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד

מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד, חייב לפקח ולנקוט באמצעים סבירים למניעת הפרה של הוראות שבחוקי העבודה, המפורטות בתוספת השניה בחוק להגברת האכיפה. בנסיבות בהן המעסיק הפר הוראות כאמור, ניתן לנקוט כנגד המנכ"ל באכיפה מינהלית, כלומר: להטיל עליו עיצום כספי. זאת לאחר שממונה עיצומים, מסר למנכ"ל התראה לפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים להפסקת הפרה או למניעת הישנותה, תוך פרק זמן שיצוין בהתראה, ולמרות ההתראה לא ננקטו, אצל המעסיק, האמצעים שצויינו בהתראה.
 
העיצום הכספי שאותו ניתן להטיל על המנכ"ל הוא בשיעור של 50% מסכום העיצום​ שניתן היה להטיל, עקב אותה הפרה, על מעסיק יחיד המעסיק עובד שלא לצורך עסק, אלא אם כן הוכיח המנכ"ל כי עשה כל שניתן על מנת למלא את חובתו. 

את סכום העיצום הכספי שיש להטיל על מנהל כללי של תאגיד, ניתן להפחית בשיעורים אלה:
בשיעור של 20% – אם ממונה עיצומים שוכנע שהמנהל הכללי נקט אמצעים להפסקת ביצוע ההפרה על ידי התאגיד או למניעת הישנותה.
בשיעור של 25% – אם ממונה עיצומים שוכנע, באישור היועץ המשפטי של משרד הכלכלה והתעשייה, כי ההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות חריגות שלו המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שהתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין.
 
ניתן להפחית את העיצום שיוטל על המנהל הכללי של התאגיד בשיעור של 45% לכל היותר, גם בנסיבות בהן מתקיימות שתי נסיבות המאפשרות הפחתה של העיצום הכספי.

הטלת עיצום כספי על מזמין שירות

ממונה עיצומים, מוסמך להטיל עיצום כספי גם על מזמין שירות שחלה עליו אחריות אזרחית, לאחר שנמסרה לספק השירות הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי. זאת לאחר שממונה עיצומים הודיע למזמין השירות בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה או שמזמין השירות יפעל לביטול ההסכם עם קבלן השירות ולחילוט, כלומר מימוש, הערובה שנתן הקבלן, תוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, תימסר לו הודעה כל הכוונה להטיל עליו עיצום כספי. 
 
את סכום העיצום הכספי שיש להטיל על מזמין השירות ניתן להפחית בשיעורים אלה:
(א)  בשיעור של 50%, אם מזמין שירות הסתמך על בדיקות תקופתיות, כמשמעותן בסעיף 45 לחוק, שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, שלפיהן קוימה בידי המעסיק החובה שהופרה
(ב)  בשיעורים הנוגעים להפחתה בשל התחשבות במחזור.
 ערר וערעור על החלטה בדבר הטלת עיצום כספי ומתן התראה מנהלית
​מעסיק ומזמין שירות, רשאים להגיש, לוועדת ערר שמינה שר הכלכלה והתעשייה, ערר על החלטה להטיל עליו עיצום כספי וכן על החלטה שלא לבטל התראה מינהלית. ועדת ערר רשאית לבטל דרישת תשלום, להפחית את סכום העיצום הכספי, או לדחות את הערר. הוועדה רשאית גם לשנות את דרישת התשלום, בתנאי שניתנה למעסיק או למזמין השירות, אפשרות לטעון לעניין זה.
 
חשוב לציין:
מעסיק ונותן שירות, רשאים לערער על החלטה של ועדת ערר, לבית הדין לעבודה.

עיצום כספי ואחריות פלילית

תשלום עיצום כספי לא גורע מהאחריות הפלילית של אדם בשל הפרה של הוראה שבחוקי העבודה המפורטת בתוספת השניה בחוק להגברת האכיפה. ואולם אם הוגש נגד המעסיק כתב אישום בשל הפרת הוראה שבחוקי העבודה שבתוספת השניה, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותו מעשה ואם המעסיק כבר שילם את העיצום הכספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד יום ההחזר.
 
דוגמא: ניתן להגיש כתב אישום כנגד מעסיק שלא שילם לעובד שכר מינימום, אף אם הוא שילם, עקב כך, עיצום כספי. בנסיבות אלה העיצום הכספי ששולם על ידי המעסיק יוחזר לו בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. יובהר  – לא נהוג להגיש כתב אישום כנגד מעסיק ששילם עיצום כספי, עקב אותה הפרה, אלא במקרים נדירים, כגון: כאשר מדובר בהפרה חוזרת או חמורה מבחינת היקפה.​