לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.
מאמרים
סע"ש (י-ם)15897-06-21 רבקה אהרוני נ' מפעל הפיס
השארת עובדת שלא התחסנה במקום העבודה
מאת: עו"ד משה בושי
בהחלטה של בית הדין האזורי בירושלים שניתנה החודש נקבע כי עובדת אשר סירבה להתחסן תוחזר מחל"ת/חופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים(קרי, הכנסת העובדת למינוס ימי חופשה).
מדובר בעובדת אשר אינה מקבלת קהל, אך בסביבתה יש אנשים מבוגרים.
ההסתדרות אשר ייצגה בבקשה זו את המבקשת הציגה את עמדתה כי יש לפעול בצורה בה תינתן לעובד אשר מסרב להתחסן אפשרות להמשיך את עבודתו באמצעות הצגת בדיקות קורונה שליליות או העברה למקום מרוחק מעובדים נוספים.
נסיבות המקרה הן כדלקמן: בתאריך 10.3.2021 המבקשת הורחקה מעבודתה עד אמצע אפריל, בהמשך המשיבה הודיעה למבקשת כי עליה לבחור בין האופציות הבאות: יציאה לחל"ת, יציאה לחופשה בתשלום או למחלה בתשלום.
בנוסף לכך, במסגרת מבצע שומר החומות המעסיק אפשר לעובדים לעבוד מביתם אך לא אפשר זאת למבקשת.
בית הדין ציין כי בהחלטות שונות שהתקבלו על ידי בתי הדין בתקופת משבר הקורונה, נקבע כי קיימת זכות לעובד לא להתחסן וכי זכות זו נובעת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלא לערוך בדיקה קורונה.
מאידך, קיימת זכות נגדית של בריאות יתר העובדים.
בית הדין מסביר כי במקרים הנ"ל נקבע כי האיזון צריך להישמר בכך שהעובדים הלא מחוסנים ידרשו לבדיקות תקופתיות.
במקרה הנ"ל, מדובר בעובדת אשר הסכימה הן לבדיקות תקופתיות, הן לעטיית מסיכה והן לישיבה בחדר מבודד.
בהתייחסותו לנגיף הקורונה בית הדין מפרט כך את המורכבות איתה נאלצים בתי הדין ומקומות העבודה להתמודד בסוגיה סבוכה זו:
"הסוגיות אותן מציגה מגפת הקורונה ובכלל זה הבקשה דכאן לפתחם של בתי הדין הן חדשות כפי שאף צוין בפסיקת בתי הדין הארצי לעבודה כמוזכר מטה. עסקינן בהליכה בארץ לא זרועה ועם הזמן יגובשו ההלכות המתחייבות. אם כן, הערכת סיכויי התביעה לעת הזו אינה יכולה בהכרח להוות הרכיב הדומיננטי שעל ביה"ד לבחון, אלא יש מקום ליתן משקל מאזן הנוחות."
בית הדין מציין כי יש לאזן בין הזכות לפרנסה/הזכות הכספית של המבקשת מול הזכות לבריאות וחיים של הסובבים, בית הדין מדגיש כי הסיכון שיש לבחון אותו משתנה תדיר ומדובר במצב הפכפך שיש לעקוב אחריו כל העת כך בית הדין:
"עסקינן במציאות משתנה ומורכבת המחייבת את העובדים והמעסיקים לגמישות בהפעלת שיקול הדעת ובהערכות למצבים משתנים תכופות. פתרון מסוים עשוי להיחשב סביר ומידתי בנקודת זמן אחת אך לא כזה בנקודת זמן אחרת, יתכן שאף כזו הסמוכה לכך.
עלינו לבחון איפוא, את התנהלות המשיב כפי שהיא נכון למועד הגשת הבקשה מחד גיסא ומתוך ראיה רחבה של הנסיבות המשתנות מאידך גיסא."
בנוסף לכך, בית הדין קבע כי המשיב לא איזן ולא ניסה לאזן בין הנזק למבקשת לבין האינטרס שלו כמעסיק ושל יתר עובדיו.
ציטוט שהובא בפסק הדין למעשה מראה כי עמדת המשיב היא כי העובדת תוכל לחזור לעבודתה רק כאשר הקורונה תעלם, כך דבר בית הדין:
"אם כן, עמדת המשיב למעשה אינה כפי שהוצגה בתגובה ולפניה-לפיה כל עוד מוכרז מצד חירום ובהתאם להחלטות הממשלה היא עומדת על עמדתה, אלא למעשה מדובר בעמדה לפיה רק ככל שתכלה הקורונה מן העולם ולחילופין כי לא יהיה כל סיכון ממנה-רק אז יסכים המשיב להשיבה מהחל"ת"
בית הדין בחן את עמדת וגישת המשיב וחילק את הניתוח שלו לשלושה חלקים:
- הכוונה המשתמעת-נראה כי המטרה הסופית היא פיטורי העובדת, שהרי לא ניתן להשאיר עובדים בחל"ת נצחי.
- הגישה הפורמלית-קרי, העמדה אותה מציג המשיב, הוכחה כלא נכונה כפי שפורט לעיל.
- שיקול אמיתי-נראה כי מסתתרת אידיאולוגיה נגד אי ההתחסנות כפי שבית הדין קובע בפסק הדין, כך:" על המעסיק להפעיל שיקולים עניינים בהכריעו כיצד לפעול ביחס לעובד בלתי מתחסן. זאת בלא קשר לעמדה פרטית של גורם זה או אחר ביחס לעמדתם של הנמנעים מחיסון."
בסופו של דבר, הוחלט לקבל את הבקשה, קרי החל"ת/ימי החופשה על חשבון הימים העתידיים יבוטלו והעובדת תוחזר עם ההתאמות הנדרשות.
הטרדה מינית בין עובדים ללא יחסי מרות
סע"ש 20769-11-20 פלונית נ' אלכסנדר דדיולין
מאת: עו"ד שני בניש
מדובר בפסיקה אשר באה לעולם לאחר הליך פלילי שהתנהל נגד הנתבע, ובו הורשע עובד בעבירות של מעשים מגונים והטרדה מינית כלפי עובדת במקום העבודה.
הקביעות העובדתיות במסגרת ההליך הפלילי הובאו אף בפני בין הדין לעבודה אשר קבע כי הטרדה מינית אפשרית גם בין עובדים שאין ביניהם יחסי כפיפות, ומצויות בדרגת חומרה פחותה מאשר מצב בו ישנו ניצול לרעה של יחסי מרות.
מדובר בפסיקה ייחודית משום שעד כה נידונו בבתי הדין לעבודה תביעות הטרדה מינית שיסודן ביחסי מרות או במעסיק אשר לא קיים את חובתו ולא טיפל כנדרש בתלונות על הטרדות מיניות רק שהתרחשו בארגון.
בית הדין לעבודה פסק כי למרות שלא מדובר ביחסי מרות ישירים או כפיפות, קיימים בין התובעת לנתבע פערי שוויון הנובעים מתפקידם, מעמדם בארגון, והיותה של העובדת עולה חדשה אשר במועד האירועים הייתה בארץ חודשים ספורים בלבד.
פערי שוויון אלה, הם בבסיס הקביעה כי לבית הדין לעבודה ישנה סמכות לדון בסכסוך.
זאת, בצירוף חומרת המעשים ותדירותם הגבוהה הובילו לפסיקה פיצוי בגובה 150,000 ₪ לטובת התובעת.
נפתח מנגנון הגשת תביעות- מבצע שומר החומות
מאת: עו"ד שני בניש
בהמשך למתווה של וועדת הכספים שפורסם בחודש יוני האחרון, אשר הציג מתווה הפיצוי למעסיקים בעקבות מבצע שומר החומות (להלן: "המבצע"), אנו שמחים לעדכן כעת כי אתר רשות המיסים פתח מנגנון מקוון להגשת תביעה לפיצויים למעסיקים.
יש למהר ולהגיש את התביעות וזאת עד ליום 19.10.2021- המועד האחרון להגשת התביעות.
להלן הקישור: לחצו כאן
השירות מאפשר למעסיקים באזורים שונים להגיש תביעה לפיצויים בשל נזקים "עקיפים" שנגרמו להם בין התאריכים 10-21 למאי 2021, בעקבות מבצע שומר החומות וזאת בתנאי ששילמו משכורת לעובדים שנעדרו בשל המצב הבטחוני, ובהתאם למסלולים הבאים:
- מסלול מחזורים– מעסיק יוכל להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין הפרש מחזורים כתוצאה מהמבצע, וממנו בלבד, תיערך השוואה של המחזור לתקופה מקבילה בשנת 2019.
- מסלול שכר– מעסיק יוכל להגיש תביעה בשל תשלום שכר עבודה לעובד שנעדר מעבודות לצורך השגחה על ילדו בשל סגירת מוסד חינוך ו/או בעקבות הוראה על סגירת מוסד חינוך שבו עובד העובד, כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה או בשל אי אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה.
- עבור עובדים המתגוררים באזור שבין 0-7 ק"מ מגבול רצועת עזה-
יינתן פיצוי לשני בני הזוג ככל וההיעדרות נבעה מהמצב הבטחוני.
- עבור עובדים המתגוררים בין 7-80 ק"מ מגבול רצועת עזה-
פיצוי יינתן עבור עובדים שנעדרו מעבודתם בשל הוראות פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות, ובלבד שבתקופת היעדרותו נמצא מקום עבודתו ביישוב הנכלל ב"אזור המיוחד" כהגדרתו בתקנות (הוראת השעה). גובה הפיצוי: 430 ₪ בגין יום עבודה מלא.
או: לבן זוג אחד בלבד כאשר מתקיימים לגביו התנאים הבאים:
- העובד נעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו
- אין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד
- גיל הילד אינו עולה על 14 שני.
- הוא אדם עם מוגבלויות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- מסלול חקלאות– מתווה לפיצוי לחקלאים ששטחם החקלאי ממוקדם עד 40 ק"מ מרצועת עזה על מנת לתת מענה למי שחווה אובדן תפוקת עובדים שהיו אמורים לעבוד בשטחים אלה ועבודתם הופסקה עקב המבצע.
עסק חקלאי הנמצא באזור שעד 7 ק"מ מרצועת עזה או שהוא נמנה ברשימת יישובי הספר בעוטף עזה והגיש תביעה במסלול אדום שלהלן, אינו רשאי להגיש תביעה במסלול זה.
- המסלול האדום – ניזוק ביישוב ספר או שעסקו מצוי באזור שבטווח של עד 7 ק"מ מרצועת עזה בהתאם לרשימה בנספח ב' בהוראת ביצוע2/2021 יוכל להגיש תביעה בגין נזק שאירע באזור האמור, יהיה רשאי לבחור בין פיצויים לפי תקנות הוראת השעה לבין פיצויים לפי התקנות העיקריות.
שימו לב:
עסקים עד 40 ק"מ מרצועת עזה צריכים לבחור בין הגשת תביעת פיצויים בשל שומר החומות לבין הגשת בקשה למענקי קורונה לתקופת הזכאות מאי יוני 2021 (מענק לעצמאים ושכירים בעלי שליטה, מענק הוצאות לעסק קטן ומענק השתתפות בהוצאות קבועות).
עסקים מ-40 ק"מ ועד 80 ק"מ שהגישו תביעה לפיצויים בשל שומר החומות יכולים להיות זכאים למענק הוצאות לעסק קטן או מענק השתתפות בהוצאות קבועות לתקופת הזכאות מאי-יוני 2021, אולם אינם יכולים להיות זכאים למענק לעצמאים ושכירים בעלי שליטה לתקופה זו.
עדכונים חודשים קודמים…
עדכוני פסיקה וחקיקה אוקטובר 2024
עדכוני פסיקה וחקיקה לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עדכוני חקיקה: הארכת תוקף ההיתר הכללי להעסקה בשעות נוספות – הוראת שעה: חקיקה זו מתירה למעסיקים להעסיק עובדים בשעות נוספות מעבר למגבלות החוק הרגילות עד לתאריך 7 בינואר 2024. על פי הוראת שעה זו, ניתן להעסיק עובד עד ל-67 שעות עבודה בשבוע, כאשר מכסת השעות הנוספות החודשיות לא תעלה על 90 שעות. הוראת שעה זו נועדה לתת מענה למצבים בהם נדרש כוח עבודה מוגבר או כאשר קיים צורך לעמוד בהתחייבויות דחופות או דרישות מוגברות.
מדריך למיסוי חברות: איך להקטין את תשלומי המס השנתיים?
מבוא חבות המס השנתית מהווה מרכיב חשוב בניהול הפיננסי של כל חברה, וניהול חכם של המס יכול לחסוך לחברות סכומים משמעותיים. על ידי תכנון מס נכון, אפשר להקטין את תשלומי המס באופן חוקי, לשפר את תזרים המזומנים ולהפנות משאבים נוספים לצמיחה ופיתוח. במדריך זה, נסקור אסטרטגיות מרכזיות להקטנת תשלומי המס השנתיים לחברות, כולל ניצול פחת, רישום הוצאות, קיזוז הפסדים ותכנון מס נכון. פחת – מתי ואיך להשתמש בנכסים להקטנת חבות המס? פחת הוא כלי מרכזי בתכנון מס חברות. ניתן להכיר בפחת על ציוד, רכב, ריהוט
כיצד חוק החשבוניות החדש משפיע על מע"מ ומיסוי בישראל?
בשנים האחרונות עברו מערכות המיסוי והמע"מ בישראל מספר עדכונים במטרה לשפר את השקיפות, למנוע התחמקויות מס, ולהתאים את דרכי התשלום לעולם הדיגיטלי. אחד הצעדים המרכזיים הוא חוק החשבוניות החדש, אשר נועד להחמיר את הבקרה על הנפקת חשבוניות ולהבטיח שהמע"מ מדווח ומשולם בהתאם לחוק. חוק החשבוניות החדש משפיע על עסקים ועל בעלי מקצועות חופשיים במספר היבטים מרכזיים. במאמר זה נסקור את ההיבטים הללו, נסביר כיצד החוק משפיע על התנהלות העסקים בתחום המע"מ והמיסוי, ונציע דרכים לעמוד בתקנות תוך שמירה על ניהול תקין ושקוף. מבוא: מהו חוק
מאמרים קשורים לנושא:
- עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2021 לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף....
- עדכוני פסיקה וחקיקה דצמבר 2021 לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף....
- עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2021 לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף....
- עדכוני פסיקה וחקיקה יולי 2022 לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף....
- עדכוני פסיקה וחקיקה חודש יולי לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף....
- עדכוני פסיקה וחקיקה אוקטובר 2021 לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף....