עורך דין ליטיגציה

"הבנק" הכחיש שפקיד שלו נחשב ל"עובד" – אך ישלם לו 380,000 שקל

פקיד שביצע גם שליחויות עבור הבנק במשך 33 שנה, טען כי פוטר בלי זכויות. הבנק יחד וחברת הבת שלו מת"ף טענו שהאיש היה קבלן עצמאי. בית הדין לעבודה אישר לאחרונה הסכם פשרה שאליו הגיעו הצדדים.

השופט תומר סילורה מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב אישר הסכם פשרה אליו הגיעו הבנק הבינלאומי הראשון וחברת "מתף – מיחשוב ותפעול פיננסי", בעקבות תביעה של אדם שטען כי עבד בבנק, בעוד שהבנק טען שהיה קבלן עצמאי.

לפי התביעה, התובע עבד כפקיד וכמבצע שליחויות במחלקת ניירות ערך משנת 1982 ועד שפוטר במהלך 2015.

את התובע ייצג עו"ד אלכסנדר ספינרד, שטען כי הבנק ו"מתף" סיווגו אותו באופן פיקטיבי כ"עצמאי/קבלן" – בעוד שבפועל היה עובד הבנק לכל דבר ועניין – על מנת לנשל אותו מזכויותיו.

התביעה אף טענה, בין היתר, כי הבנק פעל בחוסר תום לב כשהקים חברה בבעלות מלאה שלו, במטרה להעסיק את עובדי הבנק באופן פורמלי ולמנוע מהם ביטחון תעסוקתי וזכויות סוציאליות.

בהקשר זה נטען כי בהתאם למבחנים שהותוו בפסיקת בתי הדין לעבודה, בין התובע לבין הבנק התקיימו יחסי עובד מעביד. כך, בין היתר, היה זה עיסוקו הבלעדי של התובע, הוא הגיע לעבודה באופן יומיומי, קיבל משכורת קבועה, נדרש להודיע על היעדרות, היה חלק בלתי נפרד מהצוות ותחת פיקוח.

בנוסף לכך התביעה טענה כי ב-2015 הבנק למעשה פיטר את התובע אחרי 33 שנות עבודה מסורות ומרובות שבחים, כאשר הודיע לו שהחליט "להוציא מכרז" על תפקידו. הטענה היתה כי הפיטורים היו רק על רקע גילו של התובע באותה עת (57), ובוצעו באופן מחפיר, ללא שימוע או הודעה מכובדת, וללא פיצויי פיטורים.

עוד נטען בהקשר זה כי הסעיפים בחוזים האישיים שעליהם הוחתם התובע, בהם הוגדר כ"עצמאי", בטלים ומבוטלים היות שהם מקפחים, נוגדים את תקנת הציבור, והושגו תוך ניצול חולשתו של התובע במשא ומתן.

סכום התביעה הועמד על כ-1.5 מיליון שקלים בגין פיצויי פיטורים, פיטורים שלא כדין, שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה וחגים, ופנסיה.

שיחה ארוכה בהמלצת בית הדין

הבנק ומתף הגישו כתב הגנה בו תיארו לאורך עשרות עמודים את תקופות ההתקשרות השונות וההסכמים שנחתמו עם התובע.

בעיקרו של דבר, הבנק והחברה הכחישו את טענות התביעה, וטענו כי התובע שימש קבלן עצמאי במסגרת של "מיקור חוץ" – כלומר לא עובד הבנק ולא עובד מתף – אשר במשך השנים סיפק שירותי שליחויות והגיש להם חשבוניות, קיבל יחס הוגן, תוך שנהנה מתמורה גבוהה ומכל היתרונות הגלומים בניהול תיק עצמאי.

לטענתם, ההתקשרות עם התובע הסתיימה בשל התקדמויות טכנולוגיות והקטנת הצורך בשירותי שליחויות, ללא קשר לגילו.

הנתבעים הוסיפו וטענו שמדובר בתביעה מופרכת וחסרת תום לב. "אין גבול לציניות, להיתממות, להעמדת הפנים", ציינו.

למרות הפערים הניכרים בין כתבי התביעה וההגנה, הצדדים הגיעו כאמור להסכם פשרה, וזאת לאחר "שיחה ארוכה שהתקיימה בהמלצת בית הדין." על פי ההסכם, הבנק ישלם לתובע 380,000 שקל (ברוטו), זאת "לפנים משורת הדין" ומבלי להודות באף טענה.

השופט תומר סילורה אישר לאחרונה את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין. רכיבי הפיצוי הוגדרו על-ידו באופן הבא: 80,000 שקל בגין עגמת נפש, 210,000 שקל על הפסד השתכרות, ו-90,000 שקל כהחזר הוצאות ושכ"ט עו"ד.

פורסם באתר פסק דין

 

עוד מאמרים

תגיות תוכן

שינוי גודל גופנים
גלילה לראש העמוד
WhatsApp chat